נפרדנו מדורית ואיל ושמנו פעמינו לעבר סקיאטוס באיים הספורדיים. רוח על האף כיאה להפלגות ים תיכוניות אבל היום יפה, המערך מלא ולקראת שקיעה הטלנו עוגן במפרץ ELENI בדרום מערב סקיאטוס. השבוע השני של ספטמבר מזג האויר מושלם ורק מעט מאד סירות משייטות באזור - תענוג!
החלטנו לתור את האצבע המרכזית של החלקידיקי לקראת בואם של ילדנו ונכדינו בסוף ספטמבר והכיוון הכללי הייה לעיירה NIKITI. רצינו לבדוק את האפשרות להשאיר שם את הסירה בימים שנחזור לארץ, כדי להצביע ולנסות בכוחנו הדל להציל את מה שנשאר מהדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. בדרך עצרנו ללילה ב - AG. NIKOLAOS, מפרץ השוכן בדרום האצבע המערבית של חלקידיקי ושייטנו לאיטנו בין המפרצים, בודקים מה מתאים לעגינת יום, בילוי ודייג והיכן אפשר לחלום גם על עגינת לילה.
צוות המעגן בניקיטי הייה חם ולבבי כפי שזכרנו והבטיחו לייצר מקום עגינה עבור ה"דנא" לימי העדרותנו.
בעודנו מתלבטים אם להעביר את הימים שנותרו עד הביקור בארץ בטיול יבשתי או בשייט רגוע במפרצי חלקידיקי קיבלנו טלפון מהוסס מאהוד אורי ששאל אם אנחנו במקרה באזור אתונה ואולי אין לנו אורחים בימים אלו. תחקיר קצר העלה כי השניים היו אמורים להיות אנשי צוות על סיפון יכטה במסעה מאתונה לרודוס וברגע האחרון בעל היכטה ביטל את ההפלגה עקב תנאי מזג האויר.
כל מי שיצר השייט זורם בעורקיו מכיר את ההרגשה העוטפת אותו בשעות שלקראת ההפלגה. הכל (מעט מאד) ארוז ומוכן לימי הים, כל החושים עושים סוויטש מחיי יבשה להתנהלות ימית רגועה ושלווה מחד אך דרוכה ומוכנה לכל תרחיש מאידך. אי אפשר פשוט להפוך את הגלגל ולוותר על ההפלגה רק כי מישהו החליט שהוא לא יוצא לים. באכזבתם כי רבה הם חיפשו דרך ליישם ולקיים את ימי ההבטחה ש"הגיעו" להם וחשבו לנסות את מזלם אצלנו.
אז לא היינו באזור אתונה אבל כן היינו פנויים לקבלת אורחים כך שבעבור חופן יורו ושינוי מסלולי טיסה הם הגיעו אלינו עמוסים בליטרים של אלכוהול מכל הסוגים, ויצר דייג (שהוכיח את עצמו) בלתי נשלט של יוחנן.
עבור ארבעתנו זו היתה הפתעה משמחת לשוב ולהפליג יחד ולהעלות זכרונות מהפלגות משותפות במפרצי גוצ'ק, בימים שיוחנן ומיכל עדיין לא העלו בדעתם להיות הורים ל 3 ומההפלגה שלנו עם אהוד מגיברלטר לאיים הקנריים.
שייטנו לנו בהנאה רבה במפרצי חלקידיקי
כשיוחנן מקפיד להעלות מהמצולות ארוחה טריה בכל פעם שהוא יורד למים וחוזר קפוא אבל ממש מרוצה מעצמו :-),
בדקנו את תנאי העגינה והשירותים הנילווים בפורטו קאראס לקראת בואם של הילדים והנכדים.
אורו ואני הקפדנו על הליכות בוקר בנופים עוצרי נשימה.
יוחנן ואורי הפליאו להפוך את הדגים שניצודו (השרימפסים ניצודו בחנות הדגים המקומית בפורטו קופו ) לארוחות גורמה - איזה כיף!!!
והשקיעות, אוי השקיעות של חלקידיקי...
ורגע לפני שעזבנו את ה"דנא" אורי החליט שהוא חייב אבל חייב לטפס שוב לראש התורן כדי לבדוק מדוע הג'יברולר מסתובב בקושי. זוכרים את הפוסט הקודם על אהבה והישרדות? אז זהו, כשאני מעלה את אורי בן ה 68 לראש התורן וצופה בתנועות החתול שלו אני לא יכולה שלא לשוב ולהתאהב בו, לשוב ולהפקיד בידיו את בטחוני.
זהו, באנו, הצבענו, מקווים לטוב....
בסוף ספטמבר חוזרים ל"דנא" והפעם עם ילדינו ונכדנו כולל אור הקטן שיהיה כמעט בן 5 חודשים וכבר ספן.
שתהייה שנה טובה לכולכם ותודה ענקית שאתם ממשיכים לקרוא ולהפליג איתנו על גלי הדמיון.
4 תגובות:
תודה לקלמן קאופמן שהזמין אותנו להפליג איתו, ותודה לו שביטל כדי שנוכל להפליג איתכם... פי אלף יותר טוב!
איזה מזל שהייתי שם אחרת הייתי קורא בבלוג ומת מקנאה...
ותודה גם לכם כמובן!
היה מעולה ב"מם" הידיעה.
איזה תיאור מופלא של "כל מי שיצר השייט זורם בעורקיו"
תודה רבה מיכל ואורי על ההפלגה,
ותודה רבה מיכל על הבלוג הכתוב לעילא, יישר כח.
תודה רבה אורו ויוחנן על המילים החמות ועוד יותר על חברתכם הנעימה.
ממתינים לטלפונים מפתיעים נוספים....ה"דנא" תמיד תשמח לקבל את פניכם.
נשיקות
תודה מיכ שאת משתפת אותנו אכברי היבשה בטאורים היפים והתמונות שגורמות לעינים לרצות.
ועוד יותר יפה שיש לכם באמת חברים אמתיים. ישר כוח חברים ותקים
הוסף רשומת תגובה