קורפו וחזרה לפריבזה

סוף סוף הגיע היום המיוחל. קיבלנו תמונות של המשפחה במטוס בדרך אלינו. הרמנו עוגן ונכנסנו למרינה כדי להכין את הסירה לבואם. מצעים נפרשו בכל הקבינות, המקרר התמלא במעדנים לקטנים ולגדולים וחגורות ההצלה יצאו לאוורור.

הספקנו להיפרד מרנן ודניאל שניתקו חבלים והחלו בהפלגה לאלבניה – דרך צלחה חמודים! הייה לנו כיף לצידכם.

כבר בדרכם למרינה, העבירו בני המשפחה הזמנה מפורטת לארוחת ג'ירוס כדת וכדין. כיף להתחבק ולהתנשק על סיפון הדנא כאשר ארוחה חמה ואותנטית ממתינה בצלחות.

השעות הראשונות עברו בהיכרות מחודשת עם הדנא ושיגרת יומה בעוד ששעות הערב הוקדשו למשחקים עם סבא וסבתא כשההורים יצאו לגלות את "חיי הלילה הסוערים" של העיר קרקירה.

ביום הראשון נשבו רוחות חזקות והייה גשום לפרקים. הוחלט להתפצל לפעילות לפי בחירה. אלון ושחר נשארו עם סבא אורי במרינה, לצפייה בכלי שייט שונים וקבלת הסברים מפורטים, שחיה בבריכת המרינה וטיולי רציפים בעוד גל, טל אור ואני טיילנו ברכב בין מפרציו המהממים של קורפו, ביקור באקווריום, שחיה במימי הטורקיז כשהשמש הוציאה אף וטיפוס לנקודות תצפית עוצרות נשימה.

בערב אורי מכין לנו את צלחת הפסטה המושלמת!

אחרי שני לילות לינה על הדנא במרינה, הרוחות נרגעו, ואנחנו יצאנו להפלגה קצרה עם אלון ושחר לעגינה במפרץ GIALISKARI כאשר גל, טל ואור העבירו את המרכז הלילי של המשפחה לוילה על צלע ההר מעל למפרץ.

כך בילינו שבוע מופלא כאשר במשך היום אנחנו מבלים במפרצים טורקיזיים, חתירה על סאפ בהדרכת סבתא מיכל, בניית סככות צל בהדרכת סבא אורי, דייג מוצלח בחכות מהרמפה של הדנא – טל ואלון אלופים ולא צריכים שום הדרכה, שחיה, טיולים בדינגי, ציור על האבנים בחוף, שנירקול והרבה חיבוקים, שמחה וכיף גדול.

שחר עוזרת לסבא לבנות סככת צל

שחר כתבה ברכה לראש השנה על חלוקי החוף

חסרונו של סלע, שהפעם בחר להישאר בארץ, הורגש והוזכר לאורך כל החופשה. וביתר שאת בשלבי הדייג כשהייה צריך סבלנות וסידורי חכות, בכל פעם שדובר בקבינה האחורית השמאלית וכונתה בפי הילדים "הקבינה של סלע", בהכנת יצירות, במשחקי הקופסה, בחיבוקים, בנישוקים ובכלל ביחד המשפחתי על הדנא שכבר הורגלנו בו בשנים האחרונות.

לפנות ערב, כשהשחקים יורדים, בני המשפחה היו עולים בשביל אל הוילה למקלחות חמות בהן המים לא נגמרים וגם לא צריך לשאוב באמצע והשינה נינוחה ללא מכות רוח.

בדרך לוילה 

אנחנו היינו מצטרפים לארוחת ערב ונשיקת לילה טוב וחוזרים לשמור על הדנא.

ביום האחרון, כמו בדרך כלל בסיומן של חופשות, שוב נשבו רוחות חזקות וגשם ירד לפרקים, עגנו בנמל הישן של העיר או מה שמכונה בפינו "הביוב" ובילינו בסימטאות העיר, קניית מזכרות לילדים, משחקי קופסה והתגוששויות גורים בסירה.

 בארוחה האחרונה נהנינו מארוחת דגים מושלמת שהיתה שיתוף פעולה של הדייגים אלון וטל, השף אורי, עורכת השולחן שחר ושוטפות הכלים גל ומיכל 😊 אור הקטן הסתפק בפירגונים של "איזה ריח טוב וכמה טעימים הדגים של סבא".

צלחת הדגים שאלון וטל דגו

לאחר הפרידה מהמשפחה החלטנו (החלטתי 😊) שלהפעם מספיק ובא לנו לחזור בנחת לפריבזה, להעלות את הסירה למנוחת החורף שלה ולשוב הביתה כדי לתפוס את זנבם של החגים וימי הסתיו האחרונים בארץ.

ים תיכון כמו ים תיכון יודע לספק בכל מצב נתון רוח על האף, כך שברגע שהחלטנו לחזור לפריבזה החלו לנשוב רוחות דרומיות חזקות. תימרנו בין ימי הגשם השוטף לבין מכות הרוח העזות, עגנו במפרצים שבדרך כלל פחות נהוג לפקוד אותם עקב חשיפתם לרוחות הצפוניות והפעם סיפקו לנו בדיוק את ההגנה שהיינו זקוקים לה מפני הרוחות הדרומיות. כעבור מספר ימים מצאנו עצמנו שוב קשורים לקיר הידידותי בפריבזה כשחבורה גדולה של חברים ימאים ותיקים, כבר ממתינה לנו כאן עם כוסות יין ומגשי פיצוחים וכיבודים לרב, לצד בעלי המסעדות ששמחו לשובנו.

כך מצאנו עצמנו בין עבודות החיסול וההכנה לאספנה מטיילים עם דב גינצבורג למוזיאון ולעיר ההיסטורית בפאתי פריבזה, מארחים, מתארחים, סועדים ומחליפים סיפורי הפלגות ואנשי מקצוע נדרשים עם דב, רודד ודנית אורין איריס, שושי ומאיר ריבא, יפה ופיני ודורית ומעוז צור. בהחלט חיי חברה סוערים.

עוד מספר ימים של עבודות והסירה תעלה לשנת החורף שלה ואנחנו נחזור ארצה.

שיהיה לצמים שבינכם צום קל ולכולנו שנה טובה באמת. נחזור לשייט ולשתף באביב.

מפריבזה לקורפו

 שבת, 17.9.22, מעונן, רוח וגלים, תחזית לסופות ברקים מזדמנות. אנחנו על עוגן במפרץ מול מרינה גובייה בקורפו.

לפני קצת יותר משבועיים אורי חזר לסירה כדי לסיים כמה עבודות ותיקונים בפריבזה ואני הצטרפתי אליו לאחר מספר ימים. התמזל מזלי ובטיסה איתי דנית, שחוזרת לרודד ול"גליקו", יחד עם חבריה עליזה וערי ששכרו רכב והציעו לי בנדיבותם, להצטרף לנסיעה חזרה לבית הצף שלי.

בפריבזה שמחה וששון כאשר גם רנן ודניאל עוגנים בה על סיפון ה"רוממה" וכולנו יחד מחליטים על ארוחה משותפת אצל קוסטס ידידנו.

עוברים עלינו יומיים חברותיים ונעימים, שתיה של לפנות ערב, טיולי בוקר וארוחות ערב משותפות אצל ידידנו הרבים בפריבזה.

רודד, דנית, עליזה וערי שמו פעמיהם לאיים היוניים ואנחנו לצד דניאל ורנן הפלגנו לאורך החוף צפונה לכיוון קורפו.

את רנן הכרתי ב"מפרשים -  הספינה החברתית" כאשר שנינו היינו יחד אנשי צוות במספר לא מבוטל של הפלגות, חולקים את חווית ההפלגה והתכנים שעלו בה, ההכנות, הנקיונות של אחרי, ארוחות צהריים בהן כל אחד מאיתנו מביא את מנות הבית שלו והמון שיחות על החלום שלו לקנות סירה ולחצות את האטלנטי יחד עם דניאל שלו. אז תוך כדי חלומות והפלגות, רנן ודניאל התחתנו, קנו סירה, שיפצו אותה, התגוררו עליה בתורכיה והפליגו ליוון. ועכשיו סוף סוף הצלחנו לממש את התוכנית המשותפת להפליג סירה לצד סירה.

ה"דנא"

ה"רוממה"

עלינו לאט לאט לאורך החוף כשפנינו לכיוון קורפו. התחנה הראשונה היתה ביקור ב"גן עדן". מפרץ Two rocks bay הוא מפרץ רחב ידיים שמימיו מי קריסטל צלולים צלולים וסביבתו צוקים מיוערים – נוף עוצר נשימה שאפילו הבר היושב על הצוק לא מצליח לקלקל. בילינו יומיים במקום המדהים הזה כאשר אורי מנצל את השקט והצלילות לנקות את תחתית הסירה שהפכה בחודשי הקיץ לריף אלמוגים צף ואני בעיקר שוחה, חותרת על הסאפ ומטיילת במשעולי המפרץ היפהפיים.

TWO ROCKS BAY

רנן ודניאל - איזה אושר!

בערב הראשון לא התאפקנו ויחד עם משקה של שקיעה טרפנו המבורגר איום ונורא אבל בערב השני אורי פיצה אותנו בארוחת דגים לתפארת. 

אחרי הארוחה רנן ואורי פינקו את עצמם בצפיה במשחק כדורסל.

התלבטנו לגבי מקום העגינה הבא ובסופו של דבר בחרנו במפרץ FANARI ליד העיירה  AMMOUDIA הבנויה על גדת נהר הנשפך למפרץ. הייה נראה מגניב לעגון ןלהיכנס לנהר כדי להגיע לעיירה. עם הטלת העוגן הייה ברור שלמפרץ נכנס סוול שמטלטל את הסירה טלטול לא נעים אך קיווינו שלעת ערב הרוח תתחלף ותעלה מעט כך שהסירות תתייצבנה כשם שהייה בשני הלילות הקודמים.

הטיול בנהר הייה נחמד, המסעדה היתה קצת פחות בעיקר כי לרגלינו שכב חתול שכנראה איכסן פשפשים לרב שעשו שמות בעיקר ברגליים של רנן ואורי. השייט חזרה לסירה, לאורך הנהר, כשהירח במלואו הייה עם ניחוחות רומנטיים ומראות שלווים ויפים.

הסוול שחיכה לנו בסירה וליווה אותנו לאורך כל הלילה הייה בלתי נסבל ועוד לפני ה"בוקר טוב" והקפה, הרימו רנן ודניאל עוגן והסתלקו מהמפרץ כשאנחנו שועטים בעקבותיהם.

אחרי לילה ללא שינה היינו כולנו חייבים מקום רגוע ונעים. אנחנו נקשרנו לקיר בעיירה סיבוטה היפה ורנן ודניאל הטילו עוגן במפרץ מוגן ליד המרינה. נפגשנו שוב לפנות ערב לשתייה וארוחת ג'ירוס.

אזור סיבוטה מבורך באיים ומפרצים קסומים לרב. עשינו סיור יכטות בין המפרצים, נהנים מהיופי אך שוללים אפשרויות עגינה במקומות אלו ולבסוף חזרנו למפרץ הטורקיזי והמוגן ליד המרינה. בערב, דניאל ורנן הגיעו עמוסי סירים ותבשילים שהם הכינו אל סיפון ה"דנא" ויחד נהנינו מארוחה משובחת.

התחזית איימה ברוחות צפוניות חזקות ושלחה אותנו להתחבא במפרץ איגומניצה. מפרץ ענק, מאד רדוד שמימיו ירוקים ובהחלט לא מזמינים לשחיה אבל ההגנה שהוא מספק שווה הכל.

בכל פעם שהרוח נושבת בחוזקה והסירה מוגנת במפרץ רחב ידיים, יש אחד אורי שמאד מאד נהנה.

חשבנו לתומנו שרק שתי הסירות שלנו יאכלסו את המפרץ אך לעת ערב הגיעו עוד סירות שחיפשו מסתור מהבלגן שנשב בחוץ. לאורך המפרץ נבנתה טיילת ארוכה ויפהפיה שרנן, דניאל ואני נהנינו לערוך את צעידת הבוקר לאורכה ולגלות את המפרצים הנוספים ואתר קראוונים השוכן באחד מהם.

רנן ודניאל מגיעים לאסוף אותי להליכת הבוקר

כשהרוח שככה מעט, חזרנו דרומה לעיירה PLATARIA החמודה.

למרות שנשאר זמן רב בטרם יצטרפו אלינו בני משפחתנו המתוקים, החלטנו להפליג לקורפו ולהמתין להם באי היפהפה הזה.

לא יכולנו לוותר על מסעדת הבית שלנו בקורפו וכבר בערב הראשון סעדנו את ליבנו ב ANTHOS. הכל כפי שזכרנו, מוקפד, טעים ו...יקר. 

אחרי לילה משותף במפרץ ליד המצודה, נפרדו דרכינו, רנן ודניאל עברו למרינה לעבודות, תיקונים והתארגנות לקראת הפלגתם לאלבניה ואנחנו מחליפים מפרצים בהתאם לרוחות המשתנות.

אתמול חתרתי על הסאפ מהמפרץ למרינה לבקר את רנן ודניאל.

מכיוון שהדרך התארכה והרוח נשבה על האף, זכיתי לחזרה ממונעת 😊

ובזמן שנעדרתי מהסירה אורי הייה עסוק בלהציל את ה"דנא" משטויות ושגיאות עגינה של הצ'ארטרים שנהנו מרגעים אחרונים של חופש והטילו את העוגן שלהם על שלנו ולאחר מכן הכין לנו ארוחת ערב מושלמת.

כמו שכתבתי בתחילת הפוסט – מזג אויר לא יציב, אנחנו בסירה, היא כבר נקיה ומצוחצחת, עכשיו גם יש פוסט לפרסום. שתהייה שבת נעימה לכולכם.