צרו איתנו קשר במייל:

כתבו לנו למייל שלנו: dana@memail.co.il

יום שני, 30 בספטמבר 2013

מכרתים - הביתה!!! FROM CRETE BACK HOME

אחרי השבוע המהנה כל כך עם סלע, דינה ואדם,  היתה הפרידה קלה יחסית, כי ידענו שאנו נשוב ונפגש תוך ימים ספורים בארץ. חיבוקים, נישוקים, הצעירים להרקליון ולטיסה ואנחנו הזקנים - לנקיונות והכנת הסירה להפלגה הביתה. 
אחר הצהריים, כאשר הסירה נקיה, ערוכה ומוכנה לקליטת הצוות החדש, הגיע חן, אחי הצעיר, בקבוק קלבדוס ביד אחת, ספר עב כרס בידו השניה, על גבו תיק ועל פניו חיוך של מי שחיכה זמן רב לפגישה עם ה"דנא". לאחר סיור הכרות עם ביתו לימים הבאים, קריאות התפעלות כמצופה מכל מבקר, תדרוך על תנאי מזג האויר מפיו של אורי והבנה כי לא יוצאים לים מיד, כפי שחשב, אלא ממתינים עד שיבשילו התנאים, התישב הנ"ל לכתיבת דו"ח עדכון לזוגה שבבית שתמסור גם חיבוקים ונישוקים לצרור הקטנטנים שכבר מתגעגעים....

חן מעדכן את אילה שהחיבוק בבית נדחה בשלב זה....


התחזית הראתה חזית של 35קשר ו 4מטר גלים בין כרתים לקפריסין וכדי ש"באסת" הציפיה לים שישקוט לא תשתלט עלינו, יצאנו לטיול רכבי לכיוון דרום מזרח האי.





קינוח של יוגורט בדבש בבית קפה הררי מקסים



חן "מאיים" עלינו עם המצלמה השווה שלו


















עוד יום באיוס ניקוליוס, ציוד הסירה באוכל, מים ודלק לקראת המסע, הים יורד ומוכן לקבל אותנו אל בין גליו ו...אנחנו יוצאים לחלק האחרון של המסע.
ביום שלישי, ה 24.9.13 בשעה 10:00 בבוקר, אנחנו משחררים את חבלי הקשירה מהמזח באיוס, יוצאים לים, מרימים כוסית ומכבדים כמובן את כל אלי הים, מבקשים את ברכתו של היושב במרומים והסכמתם של שוכני המעמקים, מרימים מפרשים וברוח גבית של 20 קשר יוצאים לכיוון חיפה. 
מתרגשים!! בטח שמתרגשים!!
אורי מעדכן את המשפחה והחברים שאנחנו יוצאים לדרך
חן עם המבט של "לרגע הזה חיכיתי"

ולומד את המכשירים לפני המשמרת הראשונה
כפי שאורי הבטיח, יצאנו לים עם גלים של כמטר וחצי ורוח של כ 20 קשר ושניהם הלכו ודעכו לאחר יממה וחצי וככל שהתרחקנו מחופי כרתים והתקרבנו לישראל. כיוון הרוח נשאר יציב ולנו לא נותר אלא לחזק מדי פעם את מערך המפרשים עם מעט סיבובי מנוע, "לקרוא מעט בטעם, לכתוב מעט בטעם", להנות מזריחות ושקיעות מדהימות של גרמי השמיים, להינות מליווי הדולפינים, מארוחות אחרונות בים ולהמתין בסבלנות לקריאה שכבר זמן רב לא שמענו: "חיל הים קורא לכל יאכטה, כל כלי שייט הנמצא ב.....", מה אגיד לכם, עבורנו הימאים, זה אומר שהגענו הביתה!
ומכיוון שתמיד יש הפתעות טובות של הרגע האחרון, אז בעודנו נכנסים למעגן הקישון ראינו דמות מוכרת מנפנפת לנו מהחוף - אברם אורי שלנו, איש הצוות של החציה מערבה, איש מזג האויר של החציה מזרחה, האיש שתמיד אתנו, דואג, מעדכן ומיעץ, בא לקבל את פנינו ולקשור את חבלי ה"דנא" לחוף הישראלי הראשון שלה. וכך זכינו גם בתמונות של ה"דנא" משייטת במימי הקישון ולתמונת סכום שלנו.


BACK HOME - "DANA" AT HAIFA


זהו - אנחנו בבית!

זהו....כמעט 18 חודש היינו בימים ובאוקינוסים, חזרנו הביתה. 
נתארגן, נתרגל ובודאי נכתוב מספר מילים לסכום התקופה הכל כך מיוחדת שזכינו לה.







שבוע של אושר עם סלע, דינה ואדם - כרתים

רגע לפני שהמסע שלנו מגיע לקיצו, זכינו לבילוי של שבוע קסום עם סלע שלנו, דינה שלו ואדם חברם משכבר הימים. התענגנו על מגוון רחב של מה שיש לכרתים להציע, על היחד עם החבורה הצעירה, מטיול ברכב בדרכים מפותלות מעל נופים עוצרי נשימה, הפלגה ברוחות החזקות האופייניות כל כך לכרתים, עגינה בבדידות מזהרת במפרצים שנדמה כאילו רק אנחנו יודעים על קיומם, שחיה, שנירקול, "פידול", ארוחות מופלאות מהדגים שסלע דג ואורי מטגן, המוסיקה והשירה של סלע לאורו של  ירח מלא, סיורים בסמטאות של עיירות עתיקות וטיולים במשעולי עיזים על גבעות באיים קטנטנים, הנאה מהמאכלים המקומיים, ובעיקר מהחיוך והחום האנושי של אנשי כרתים.
אדם הביא אתו מצלמה תת מימית שהנציחה חלק מהיופי גם מתחת למים. והרי לכם מבחר חלקי ביותר משלל התמונות המנציחות שבוע קסום....


  
אין כמו שמחתה של אמא....




שעשעועים במפרץ אלפוניסי


אדם מרוצה מההפלגה ותנאי השירות





דינה ואדם עם כובעים כרתימים

סלע בוחן את ציוד הדייג החדש

אדם נאבק בפאדל



אורי מנסה להפוך את הדינגי לספידבוט ואת הפאדל למגלש סקי - לא משהו....

דינה נוהגת את ה"דנא" לחוף מבטחים

אחרי שמנוע הדינגי השיב נפשו לבורא אין ברירה אלא לחתור....

אי המצורעים - "האי של סופיה" - הספר הפך את המקום לאתר תיירות שוקק

הדלי מתמלא והבטן מתחילה לקרקר....

תנובת יום הדייג 

ולארוחת הצהריים - דגים טריים מטוגנים - איזה טעים!!!
אדם מפדל


אורי, רגע לפני הנפילה....




דינה מפאדלת





מיכל מפאדלת

ו...ה"דנא" שהביאה אותנו עד הלום





יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

מסיציליה לכרתים SICILY TO CRETE

ההמתנה למזג אויר שיאפשר הפלגה לכרתים ולהצטרפותו החוזרת של שפלר לחלק הזה של המסע, סיפקה לנו ימים נעימים בקטניה וסביבתה בחברתם של נירית וכריס. בבקרים יצאנו בשלשה לצעידות נמרצות על טיילת הנמל וברחובות העיר (1 אורי נשאר ל"שמור על הסירה" בכל בוקר), חוזרים עמוסים במוצרים טריים מהשוק הססגוני הסמוך לנמל, ממשיכים בעבודות שוטפות בסירות ואחר הצהריים, לאחר "שלפט שטונדה" יוצאים והפעם כל הארבעה, לסיורים נינוחים בעיר, מלקקים ג'ילטה, מסמנים את המסעדה לערב או מבשלים באחת הסירות ומגלים רבדים נוספים של העיר. יום אחד התפצלנו לשני מוזיאונים - כריס, הרציני שבינינו, נכנס למוזיאון שמציג את כיבוש סיציליה על ידי בנות הברית במלחמת העולם השניה ואורי, נירית ואני בחרנו במוזיאון הסרטים - בונבונירה אמיתית שאם אתם בסביבה, שווה לבקר בה. המוזיאון מציג את ההיסטוריה של תעשית הסרטים באופן מלבב כל כך - פשוט תענוג. רב הזמן מסתובבים במעין בית מידות סיציליאני משנות ה 50 של המאה הקודמת, כאשר בכל חדר מחדרי הבית מוקרנות סצנות מסרטים מפורסמים הקשורים עם החדר הספציפי - על המיטה בחדר השינה מוקרנות סצנות מחדר המיטות, בתוך האמבטיה עצמה מוקרנות סצנות ידועות המתרחשות בחדר האמבטיה  כגון "פסיכו", הטוב הרע והמכוער וכך הלאה בכל חדר. יצאנו עם חיוך ענק ופגשנו את כריס שמטבעו של המוזיאון שהוא שהה בו לא בדיוק יצא עם חיוך אך בהחלט נתן ציון גבוה למוזיאון עצמו.
באחד הערבים האזנו לקונצרט, שהייה אמור להערך בתאטרון בליני המקסים בעיר
תאטרון בליני - קטניה
תאטרון בליני - קטניה


תאטרון בליני - קטניה

וזו היתה הסיבה העיקרית לרצוננו להאזין לו. ברגע האחרון הועבר הקונצרט למתחם אחר בעיר - מעין פטיו ענק פתוח לשמים ותחום במבנים עתיקים. ערב בהיר, לאחר יומיים של גשם ששטף את העיר וריענן את האויר הלוהט, מנצח צעיר וחינני, מוסיקה קלאסית טובה, אנשים חייכניים, מה עוד נבקש??? הייה בהחלט מהנה. 
יום אחד הוקדש לטיול בעיר סירקוזה שאנחנו שמחנו מאד על ההזדמנות לשוב ולתור אותה ואילו לנירית וכריס זו היתה הפעם הראשונה בעיר המדהימה הזו. בנוסף לכיכרות, המיזרקות, הכנסיות והמבנים המרשימים של העיר, זכינו הפעם גם בביקור במקווה מהמאה ה 15 הנחשב לעתיק ביותר באירופה והוא השריד היחידי ליהדות סירקוזה שגורשה מהעיר ב 1493.
ככר ארכימדס - סירקוזה


הכניסה למקווה בסירקוזה

הדומו בסירקוזה

ב 4 לספטמבר בשלו התנאים לצאת שוב לים. ערב קודם קיבלנו בחיבוק ובכיף את שפלר ידידנו ששוב מילא את הסירה בספרים, שוקולדים והרבה צחוק. נפרדנו מנירית וכריס לאחר שבועיים של בילוי משותף ומהנה ביותר והשארנו אותם להמשך קורס האיטלקית אליו הם הלכו כל בוקר כתלמידים חרוצים ורציניים ויצאנו לעבר כרתים.
שתי היממות הראשונות עברו בהפלגה משולבת של מנוע ומפרשים ברוח קדמית מאד חלשה שהזכירה לנו כי בים תיכון שלנו אולי עדיף להפליג על מנועית ובכל אותם שייטים שפגשנו בדרך והסבירו לנו שהם לא נכנסים לים תיכון בדיוק בגלל הסיבה הזו - אין להם שום כוונה להמתין לרוח שתנשב מהכיוון הנכון ובעוצמה הרצויה כדי להגיע למחוז חפצם. אבל...זה הים שלנו, עליו גדלנו וכאן ביתינו אז אנחנו דוקא אוהבים אותו!
זריחה ים תיכונית - שווה לחזור אליה!

הקטנה תפסה אתנו טרמפ למשך שעות רבות 

בבוקרו של היום השלישי, אני במשמרת השחר, עם אור ראשון זורקת את 2 החכות למים בנוסף לקרס המצחיק של ג'ון שנגרר אחרינו במילא כל הלילה. שפלר עולה עם הקפה כאשר אני מסבה את תשומת לבו לעובדה שהגומי של "קרס ג'ון" מתוח משהו והוא מגלה כי החוט עצמו שט מצד לצד במהירות לא שגרתית - אומנם בבוקר אנחנו תופסים לאט, אבל הבנו שיש משהו בקצה החוט ולאחר דקות ספורות עלתה לסיפון טונה נאה. בעוד אני ממלמלת שאפשר להוציא את שתי החכות האחרות מהמים ושפלר מנקה את הקרס במים על ידי גרירתו, נתפסה טונה נוספת ובעודנו מעלים אותה לסיפון זמזמה גם אחת החכות והחוט שלה רץ בעקבות דג נוסף. לשמחתנו, עד שהתפננו לטפל בחכה, הצליח הדג להימלט חזרה לים. 



ושוב הנוהל של ניקוי דגים, נקוי סירה ורחצה בים... שמסתיימים בטונה צרובה ברוטב לימון ושום ומרק דגים של אורי שאין טעים ממנו בעולם כולו - בדוק!!!!
לפנות ערב של היממה השלישית "גילינו" שבשינוי קורס קטן נוכל לעגון למשך הלילה באי קטירה במקום להחזיק משמרות לילה ולהגיע מוקדם בבוקר לכרתים. עשינו את השינוי המתבקש וזכינו להתעורר בבוקר למפרץ הרגוע והיפהפה של קטירה,

KITHIRA
KITHIRA
KITHIRA





















מבלי שהקפטן שלנו יתן לנו זמן לכבוש את המצודה, כי בכל זאת צריך להגיע לכרתים...
עגנו בחניה, עיר הנמל היפה בצפון מערב כרתים, קשורים למזח העירוני המספק מים וחשמל, בסמוך לבארים התוססים, ולגדודי התיירים הגודשים את העיר ומתקתקים במצלמותיהם ללא  הרף. 
ה"דנא" ברציף חניה
לחזור ליוון בכלל ולכרתים בפרט זה כיף גדול! האנשים ידידותיים ומביני ים - דהיינו, יודעים להחזיק חבל ומבינים מה הסקיפר רוצה כאשר הוא ניגש עם הסירה לרציף, מחירי העגינה מגוחכים (4 יורו לעומת 40 ויותר ביתר מדינות הים התיכון...) האוכל טרי וטעים, הרצינה, למי שמתרגל אליה -  מרעננת, הגפנים, הבוגונביליות הפורחות, העציצים בכל פינה, ההיסטוריה שמונחת בכל אתר ומספרת סיפורי גבורה ומיתולוגיה והים על גווניו השונים - כיף אמיתי!
אז בזמן ששפלר ממתין לטיסה שתקח אותו הביתה ואנחנו ממתינים לסלע שלנו, שיגיע עם דינה שלו ואדם חברו, המצטרפים לשבוע של GRAND FINALE, הסתובבנו בחניה וגמענו את פינות החמד שלה מבלי להתעייף ממנה אפילו לרגע.
הקפה הקר של יוון - כמה יפה! כמה טעים!


בית הכנסת בחניה, שריד מרגש לקהילה שהושמדה בשואה


CHANIA - CRETE












 



CHANIA - CRETE

וכשליווינו את שפלר לשדה התעופה, תוך כדי בדיקת מקומות עגינה אפשריים לשבוע הבא, עצרנו להתפעל מהנוף ואפילו הספקנו לסייר בחורבות קנוסוס המינואית.
KNOSOS