צרו איתנו קשר במייל:

כתבו לנו למייל שלנו: dana@memail.co.il

יום רביעי, 26 ביולי 2017

מונטנגרו - MONTENEGRO

וואו, איך חלף לו חודש מאז הפירסום האחרון בבלוג, מאז עזבנו את אלבניה, בילינו שבועות קסומים במונטנגרו וכבר שבוע בקרואטיה....
קוראי הנאמנים שלחו לי כבר קריאות מחאה על כך שנטשתי את הכתיבה והשיתוף ובצדק. אין לי תירוצים מלבד העובדה שכדי לכתוב אני זקוקה למעט לבד והמצרך הזה לא היה בנמצא בשבועות אלו, בהם ארחנו חברים ובני משפחה ברצף באדיבות ישראייר המקיימת טיסות ישירות לטיבת אשר במפרץ קוטור.
ומכיוון שעבר זמן רב כל כך והמראות יפים כל כך, אחסוך מכם את ההיסטוריה והרקע של המדינה הקטנטונת הזו למרות שהיא מרתקת – תפתחו במחילה ספרים..., אולי פה ושם לא אתאפק, נראה לאן יובילו אותי המילים.
מונטנגרו קיבלה אותנו ביופי עוצר הנשימה שלה וכבר בערב הראשון עגנו בשמחה במפרץ יפהפה לא רחוק מהעיר  BAR, חזרנו לשחיה ולסאפ סביב הסירה ובמפרצים הסובבים אותה. היה לנו שבוע להכין את הסירה ולהיערך לרצף הביקורים ובעיקר לביקור הילדים והנכדים. רצינו להכיר את האזור כדי שנוכל לבחור את המקומות היפים והנוחים ביותר לבילויי יום ולעגינות לילה, למצוא מרינה אליה נוכל לברוח במידה ותיכנס רוח חזקה במיוחד, לקנות את ציוד הבטיחות הנדרש לקטנים, משחקי הים, וציוד נוסף שחשבנו שיעשה את הבילוי המשותף לנח וכייפי.
עלינו לאורך החוף לעגינת יום במפרץ המהמם של SVETI  STEFAN המופיע בצדק על כל ספרי הטיולים של מונטנגרו. אי קטנטן המחובר ליבשה ברצועה צרה, עליו שוכנת עיר עתיקה מוקפת חומה שברבות הימים הפכה כולה למלון יוקרה לעשירי ושועי עולם.

סבטי סטפן המהממת
המשכנו לבודווה התוססת ועגנו במרינה היקרה להחריד.
מכיוון שהתחזית צפתה רוחות חזקות, מיהרנו להגיע למרינת פרצ'ני במפרץ קוטור. חווית ההפלגה לאורך חופי מפרץ קוטור דומה לכניסה לעולם אגדות קסום. אין ספק שהמפרץ הוא אחת מיצירות הפאר של הטבע עליה השכילו בני האנוש לרקום ולשזור עיטורים, קישוטים ופנינים  בטוב טעם. לאורך החופים פזורות עיירות עתיקות, כנסיות קטנות ומקסימות, מפרצים שצבע המים בהם משתנה ונע על קשת צבעים בוהקים בגוונים של טורקיז, כחול, ירוק צלולים ובוהקים כקריסטלים, חוות לגידול מולים, אויסטרים ודגים מוסיפות את החן שלהם ומזכירות שצריך גם להתפרנס ממשהו ויש מי שישמח לאכול את כל הטוב הזה שגדל כאן.
מיסתור לצוללות ממלחמת העולם ה 2 במפרץ קוטור
סובב קוטור
העיירה פרצ'ני לחופי מפרץ קוטור





המסעדה בפרסט

והמנות המאד טעימות ואסתטיות

תצפית על מפרץ קוטור

תצפית על מפרץ קוטור


בחרנו במרינת פרצ'ני (PRCANJ) כי הייה נדמה לנו שהיא מספיק קרובה לוילה ששכרנו עבור המשפחה להמשך החודש. מרחק של 6 ק"מ, שהסתבר מאוחר יותר שהוא מרחק גדול מאד בכביש הקיים לאורך המפרץ בחלק הזה שלו, אך על כך יסופר בהמשך. המרינה עצמה היא לא יותר מאשר מזח אחד המאפשר בדוחק עגינה של כ 7 סירות בצד הפנימי שלו וכ 10 סירות בצד החיצוני. כמובן שקיבלנו מקום בצד החיצוני ובלילות הראשונים כאשר הרוח נשבה בעוצמה של מעל 30 קשרים במפרץ, הסירה הטלטלה ונטתה על צידה כאילו אנחנו באמצע האטלנטי. פרס הניחומים ניתן לנו על ידי 2 חבלי מורינג עבים במיוחד בכל צד של החרטום שסיפקו הגנה ובטחון שהסירה לא תתנפץ לרציף, אבל אלו לא היו הלילות הנינוחים והרגועים שלנו. בעל המרינה, קורדיק, ובתו מיה נהגו לעבור ליד כל סירה ולוודא שהיא קשורה כמו שצריך, לסייע לאלו שנזקקו לכך ולוודא שלא יגרם נזק לאף סירה.
במשך היום כאשר הרוח היתה יורדת מעט והרגשנו שאנחנו לא מוכרחים לשמור על ה"דנא", נסענו לטיולים בהרי מונטנגרו שעל שמם נקראת המדינה המדהימה הזו.


השחפים נהנים מהפלנגטון שדבק בסאפ


זוג שחפים - איזו אהבה....






במעלה הנהר למסעדה במוריני

המסעדה בעיירה MORINJ, טחנת קמח שהוסבה למסעדה יפהפיה על גדת הנהר







שבוע  נוסף בילינו עם חברתנו ענת מנור שזכתה לכל סוגי מזג האויר ולפיכך גם לכל סוגי הטיול האפשריים במונטנגרו. הפלגות למפרצים קסומים בתוך ומחוץ למפרץ קוטור, טיולי רכב להרים ולשמורות הטבע, הליכות נינוחות בשבילי עיזים, ושוטטות בסמטאותיהן של עיירות עתיקות. נעזרנו לעיתים בחושים ולעיתים בידידנו TRIPADVISOR לבחירת מסעדות וכמו תמיד נהנינו מבישוליו של אורי, רב האומן שלי. 

























נפרדנו מענת בשדה התעופה ומיד מילאו את הרכב הגדול ששכרנו, 2 ילדים שלנו, 2 נכדים שלנו ו 1 חתן שלנו ולהם נלוו מזוודות, עגלת פעוטות, תיקים והמון המון חיבוקים, נשיקות, צחוקים והתרגשויות לבילוי של שבוע משפחתי. חלק מההערכות מוצגת בתמונה הבאה -   
הערכות לקראת ביקור הנכדים- חגורות הצלה ומשחקי ים....
חשבנו, שכמו בשנה שעברה, נשלב בין בילוי יומי  של שייט ביאכטה, שחיה, חתירה על הסאפ ומשחקי דינגי לבילוי ערב ולינה בוילה ששכרנו עבור המשפחה במרחק של 6 ק"מ מהמרינה. אך עד מהרה הסתבר שהוילה לא היתה נוחה ומפנקת כמו הוילה של וסילי ביוון וגם לא בדיוק מה שהופיע באתר, המרחק מהמרינה בכביש הצר הופך את הנסיעה של 6 הק"מ למסע של מעל חצי שעה כל בוקר וכל ערב ולפיכך לאחר שני לילות בוילה הוחלט פה אחד שכולם עוברים ללון ב"דנא" שמצידה מיד התארגנה באהבה רבה לקליטת פליטי הוילה.  הסלון הפך למיטה של סלע, קבינה שמאל נערכה למגוריהן של גל ושחר וקבינה ימין קלטה את טל ואלון. הימים עברו כבתוך חלום. להתעורר כל בוקר מוקפים בבני המשפחה שלנו היה עבורנו התגשמות חלומות שלא העזנו לחלום. לראות את עיניו של אלון בורקות כאשר הוא מרים פיול אחרי פיול כדי לבדוק את תוכן התא שתחתיו, להתבונן בשחר עולה ויורדת במדרגות לפי כללי הבטיחות ששיננה באחריות ורצינות של בת 3 ולחגוג איתה כל היום יום הולדת לכל בני המשפחה כי מרב אושר היא לא הפסיקה לערוך מסיבות יום הולדת עם שירים, ריקודים ועוגות. להקשיב לשיעור בפעילות המנוע שנתן סבא אורי לשני הקטנים ולעקוב אחרי תירגול הקשרים החדשים שאלון למד, לקבל סיור פרטי על הסאפ כאשר אלון חותר בו ושולט בכיוונים, לראות אותו מתרכז בנהיגה על הדינגי, לחזות בצהלות השמחה של טל וסלע כאשר עולה בחכתם דג נוסף שמצטרף לערימה שגדלה לקראת ארוחת הערב,  לשחות רחוק רחוק עם גל, לראות את כולם משילים את מחויבויות השגרה בארץ, נכנסים לאווירת החופש הרגועה, מתפעלים מיופיה של מונטנגרו, נהנים מהיחד המשפחתי, משתכשכים וצוללים במי הטורקיז הצלולים בחופים שכל אחד יפה מקודמו – שבוע שכולו קסם ועונג שבסופו הוחלט פה אחד שממש אין צורך לשלב בין וילה לסירה. הסירה היא הוילה הטובה ביותר!!!
אנחנו נמנעים מפרסום תמונות ילדים ברשת ולפיכך לא יהיה תיעוד לשבוע הקסום הזה בבלוג. 














ערב אחד אכלנו בביתה של משפחה שבישלה במיוחד עבורנו. הארוחה הוגשה על מרפסת גדולה הצופה למפרץ וכללה סיר ענק של מולים, צלחת ענקית של שרימפס ודניס לכל סועד. כמובן שלא נעדר לחם הבית שנאפה במקום, יין הבית, זיתים תוצרת עצמית, סלטים, תפוחי אדמה ופסטה לילדים - תענוג!!





המשפחה נסעה הביתה והשאירה לנו טעם מתוק מתוק של עוד ואלון לחש לי שבארון הבגדים בקבינה ימין הוא השאיר לנו המון ציורים שכאשר נביט בהם נדע שגם הוא אוהב ומתגעגע אלינו.

לאורך כל התקופה בה שהינו במרינה פרצ'ני, עגנה לידנו סירה ובה זוג, הוא בריטי, היא פולניה ובתם סופי המהממת בת שנה וחצי שנולדה במונטנגרו. סופי היתה מנופפת לנו כל בוקר וכל ערב לשלום, שולחת לנו נשיקות באויר ושמחה עד מאד כשנכדינו הגיעו לביקור וסוף סוף הייה עם מי לשחק על הרציף. השארנו בידיה הקטנטנות את שלל הדליים, הכפות ומשאיות הפלסטיק ששירתו אותנו בשבוע המשפחתי.
סופי המתוקה עם אמא פאולה
  ובערב, לאחר יום של נקיונות והצטיידות קיבלנו בשמחה את לין ואסף חלמיש.
בהמלצתו של "האינגליש מן", כפי שהוא מכנה את עצמו, בחרנו לערוך את סידורי היציאה ממונטנגרו במרינה פורטו מונטנגרו אשר בטיבת. המרינה היא אחת המפוארות באירופה ונותנת אכסניה ליאכטות ענקיות MEGA YACHT)) של עשירי העולם וכנראה זו הסיבה שכאשר נקשרים לרציף השלטונות מחכה דיילת חיננית שמסייעת בהיקשרות לרציף, מלווה את הסקיפר לכל 3 תחנות הביקורת,: משטרת הגבולות, המכס ושלטונות הנמל, נותנת ומקבלת את הניירת והחתימות הנדרשות, מלווה אותנו בקלנועית מפוארת לשלטונות הנמל הממוקמים כ 500 מטר מהרציף, הנהוגה על ידי דייל נוסף – שלא נזיע חלילה. אסף שהצטרף אלי כדי ללמוד איך מתנהל תהליך היציאה מול השלטונות עמד פעור פה וקיבל ממני נאום חוצב להבות שהמסר הכללי שלו הייה - אין לך מה ללמוד מהתהליך הזה כי הוא לא דומה לשום מקום בעולם וגם לשום מקום אחר במונטנגרו. עזבנו את מונטנגרו היפה בדרכנו לקרואטיה, כאשר ברקע, ההרים עולים בלהבות ושרפות ענק משתוללות במספר מוקדים. התרגשנו לשמוע לאחר מכן שגם ישראל השתתפה במאמצי הכיבוי ושלחה מטוסי כיבוי למונטנגרו.

הקלנועית שהסיעה אותנו לסידורי היציאה ממונטנגרו - חלומו של כל קרוזר 


הרי מונטנגרו עולים באש - כמה עצוב ומפחיד





















מידע לקרוזרים:
מרינה פרצ'ני  PRCANJ MARINA  – מקום קטן ונעים עם שירות אדיב וחייכני. קרוב לקוטור ולטיבת, בטוח לסירה ברוחות חזקות ומעולה כבסיס ליציאה לטיולים יבשתיים והפלגות נינוחות במפרץ ומחוצה לו.
טלפונים:  382-32336162 , 382-68009789, 382-68278141
מייל: KORDICV@T-COM.ME
פרוצדורת כניסה ויציאה ממונטנגרו – מומלץ בטיבת במרינה PORTO MONTENGRO, בזכות שירות ה VIP שיש במקום לשועי אירופה זוכים גם פשוטי העם לשירות ברמה שלא הכרתם. רציף השלטונות הוא בהמשכו של רציף הדלק.

אזהרות רוח – כאשר התחזית צופה רוחות חזקות באדריאטי בסמוך למפרץ, יש להיערך לרוחות בעוצמה כמעט כפולה במפרץ בגלל התאוצה שהרוח תופסת במדרונות ההרים ולהיכנס למרינה עם מורינג חזק כי עוגן לא יחזיק את הסירה ברוח כזו.