ביקור מפתיע ומשמח - הפלגה במפרצי החלקידיקי - ספטמבר 2019

נפרדנו מדורית ואיל ושמנו פעמינו לעבר סקיאטוס באיים הספורדיים. רוח על האף כיאה להפלגות ים תיכוניות אבל היום יפה, המערך מלא ולקראת שקיעה הטלנו עוגן במפרץ ELENI בדרום מערב סקיאטוס. השבוע השני של ספטמבר מזג האויר מושלם ורק מעט מאד סירות משייטות באזור - תענוג!

החלטנו לתור את האצבע המרכזית של החלקידיקי לקראת בואם של ילדנו ונכדינו בסוף ספטמבר והכיוון הכללי הייה לעיירה NIKITI. רצינו לבדוק את האפשרות להשאיר שם את הסירה בימים שנחזור לארץ, כדי להצביע ולנסות בכוחנו הדל להציל את מה שנשאר מהדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. בדרך עצרנו ללילה ב -  AG. NIKOLAOS, מפרץ השוכן בדרום האצבע המערבית של חלקידיקי ושייטנו לאיטנו בין המפרצים, בודקים מה מתאים לעגינת יום, בילוי ודייג והיכן אפשר לחלום גם על עגינת לילה.

צוות המעגן בניקיטי הייה חם ולבבי כפי שזכרנו והבטיחו לייצר מקום עגינה עבור ה"דנא" לימי העדרותנו. 

בעודנו מתלבטים אם להעביר את הימים שנותרו עד הביקור בארץ בטיול יבשתי או בשייט רגוע במפרצי חלקידיקי קיבלנו טלפון מהוסס מאהוד אורי ששאל אם אנחנו במקרה באזור אתונה ואולי אין לנו אורחים בימים אלו. תחקיר קצר העלה כי השניים היו אמורים להיות אנשי צוות על סיפון יכטה במסעה מאתונה לרודוס וברגע האחרון בעל היכטה ביטל את ההפלגה עקב תנאי מזג האויר. 

כל מי שיצר השייט זורם בעורקיו מכיר את ההרגשה העוטפת אותו בשעות שלקראת ההפלגה. הכל (מעט מאד) ארוז ומוכן לימי הים, כל החושים עושים סוויטש מחיי יבשה להתנהלות ימית רגועה ושלווה מחד אך דרוכה ומוכנה לכל תרחיש מאידך. אי אפשר פשוט להפוך את הגלגל ולוותר על ההפלגה רק כי מישהו החליט שהוא לא יוצא לים. באכזבתם כי רבה הם חיפשו דרך ליישם ולקיים את ימי ההבטחה ש"הגיעו" להם וחשבו לנסות את מזלם אצלנו.

אז לא היינו באזור אתונה אבל כן היינו פנויים לקבלת אורחים כך שבעבור חופן יורו ושינוי מסלולי טיסה הם הגיעו אלינו עמוסים בליטרים של אלכוהול מכל הסוגים, ויצר דייג (שהוכיח את עצמו) בלתי נשלט של יוחנן.

עבור ארבעתנו זו היתה הפתעה משמחת לשוב ולהפליג יחד ולהעלות זכרונות מהפלגות משותפות במפרצי גוצ'ק, בימים שיוחנן ומיכל עדיין לא העלו בדעתם להיות הורים ל 3 ומההפלגה שלנו עם אהוד מגיברלטר לאיים הקנריים.

שייטנו לנו בהנאה רבה במפרצי חלקידיקי 

כשיוחנן מקפיד להעלות מהמצולות ארוחה טריה בכל פעם שהוא יורד למים וחוזר קפוא אבל ממש מרוצה מעצמו :-), 

בדקנו את תנאי העגינה והשירותים הנילווים בפורטו קאראס לקראת בואם של הילדים והנכדים. 

אורו ואני הקפדנו על הליכות בוקר בנופים עוצרי נשימה.

 יוחנן ואורי הפליאו להפוך את הדגים שניצודו (השרימפסים ניצודו בחנות הדגים המקומית בפורטו קופו ) לארוחות גורמה - איזה כיף!!!

והשקיעות, אוי השקיעות של חלקידיקי...

ורגע לפני שעזבנו את ה"דנא" אורי החליט שהוא חייב אבל חייב לטפס שוב לראש התורן כדי לבדוק מדוע הג'יברולר מסתובב בקושי. זוכרים את הפוסט הקודם על אהבה והישרדות? אז זהו, כשאני מעלה את אורי בן ה 68 לראש התורן וצופה בתנועות החתול שלו אני לא יכולה שלא לשוב ולהתאהב בו, לשוב ולהפקיד בידיו את בטחוני. 

 

זהו, באנו, הצבענו, מקווים לטוב....

בסוף ספטמבר חוזרים ל"דנא" והפעם עם ילדינו ונכדנו כולל אור הקטן שיהיה כמעט בן 5 חודשים וכבר ספן.

שתהייה שנה טובה לכולכם ותודה ענקית שאתם ממשיכים לקרוא ולהפליג איתנו על גלי הדמיון.

חמישים שנה לאהבה (וגם מחלקידה לוולוס, ספטמבר 2019)

להפלגת סתיו 2019, הצטרפו אלינו דורית היימן ואייל טייב. דורית ואייל חוגגים 50 שנה של זוגיות ואהבה שניצניה צצו על סיפון ספינת ה"גלים" בהפלגה של כתת "שיבולת" ליוון.

איל ודורית על סיפון ה"גלים" - לפני 50 שנה....

והשבוע על סיפון ה"דנא"

הרגשנו כולנו, שהפלגה משותפת בין איי יוון, תהייה דרך נפלאה לחגוג את האהבה, להעלות זכרונות ולשוב ולפגוש את האנשים הצעירים שהיינו ולהכיר מחדש את האנשים, החברים, ההורים והסבים שאנחנו היום. התרגשות, שמחה וציפייה ליוו אותנו בזמן ההכנות והנסיעה המשותפת למרינה בחלקידה, שם המתינה לנו ה"דנא".

"השיבולים" ירדו להכין את הסירה בזמן שאני הסתובבתי בין משרדי הרשויות כדי להסדיר את המעבר בגשר בשעות הלילה הקטנות כאשר הזרם נחלש ומאפשר  חציה בטוחה. עד שחזרתי, אייל כבר הכיר כל פינה ב"דנא" ויכול הייה בקלות לספר לי איפה מונח כל דבר.

מעגלי הזכרונות המשותפים שלנו רבים ומגוונים. למי ששכח או מעולם לא ידע, אורי, אייל ודורית שלושתם מכתת "שיבולת" וחולקים מיליוני רסיסי זכרונות, סיפורים ורגשות של ילדות משותפת. ובבגרותם, אורי ואייל הפליגו יחד על סיפון האנטינאה לברזיל בשנות ה 70 של המאה הקודמת כאשר דורית ואני נשארות על חוף מעגן מיכאל ויוסלה דרור, אבי נשות הספנים כולן, מביא לנו מכל הפלגה שלו, קמע קטן שישמור על הגברים שלנו ועל אהוד שלו.

שיחזרנו את התמונה האלמותית של צוות "האנטינאה" כאשר ראו מרחוק את חופי ברזיל

הפלגנו בין האי אויה ליבשת היוונית ובמפרץ וולוס, עוגנים במפרצים מבודדים או בעיירות קטנות, מתענגים על ארוחות פשוטות בטברנות מקומיות או מבישוליהם של אורי ודורית, קצת שוחים, קצת חותרים והמון המון מדברים, צוחקים ונהנים מהיחד ומהים המופלא הזה שמחבר את כולנו בעבותות של אהבה.

בני שבולת בפעולה

הסלט הקטן של איל והדגים המטוגנים של אורי

הפעלתה, השטתה ותחזוקתה  של ה"דנא", על מגוון הפעילויות הימיות והטכניות הנדרשות לשם כך, חשפו והדגישו את כישוריו המקצועיים, יכולת האלתור והיצירתיות יוצאות הדופן של אייל וגרמו לדורית לשוב ולהתאהב בו  כפי שזה קרה לפני חמישים שנה על סיפון הגלים. אייל שלא נשאר אדיש לגל האהבה המתפרץ חיבק באושר גדול את מפקדת הסירה שלו והייה גאה בכל הנפת משוט והחזקת הגה הדינגי של דורית. אורי ואני נהננו מכל רגע ומתחושת ה"אמרנו לכם" לגבי יכולתו של הים ומרחביו להוציא את הטוב, הענוג והמחבר בין אנשים בכלל ואוהבים בפרט.

באחת מצעדות הבוקר שלי, כשהמחשבות על זוגיות ואהבה מלוות אותי, שאלתי את עצמי מה בעצם חיבר בזמנו שתי בנות מסגרתיות ודי חננות עם שני פרחחים שוברי מוסכמות ומסגרות, שאביבה ברשי, בשיחת הפרידה מהם הבטיחה להם נחרצות שלא יצא מהם שום דבר. חשבתי שאולי כאז כן היום, למרות שדורית ואני רחוקות כמזרח ממערב, מפרופיל ה"אשה הקטנה והתלויה בגבר שלה" הרי שאולי יש משהו מאד קדמוני וראשוני, אולי אפילו השרדותי במשיכה של כל אחת מאתנו לגבר שלה, משיכה שאולי מקורה ביכולת שלהם להגן עלינו, לפתור בעיות, לגבור על איתני הטבע, להביא אותנו למקומות מופלאים, לאלתר, להאכיל ולהכיל, להרגיע, לשמור על קור רוח, ללמוד ולהתאים עצמם לתנאי הסביבה המשתנים ויחד עם זאת לשדר לנו כל הזמן שהם יכולים לעשות זאת רק איתנו, כשאנחנו איתם ולצידם עם הכוחות והיכולות שלנו שמשלימים ושומרים עליהם ועל התא הזוגי והופכים אותו לתא המתפקד בשמחה ויעילות כאשר כל פרט בו פורח ביופיו היחודי.

חלק מהרוח הפילוסופית וה"חפירתית" משהו נעוצה ביחד הזה שהייה רק של ארבעתנו במשך שבוע שלם כאשר סביבנו רק ים וירח חרמשי ואולי גם תודות למשחק "גלולי" ששיחקנו בערבים ופתח את הלבבות.

את היום האחרון הקדשנו לטיול בכפרים הציוריים של חצי האי פיליון. התפעלנו ממקריניצה, ועצי הדולב הענקיים שלה, נכנסנו לכנסייה העתיקה  בקיסוס ואכלנו צהריים במסעדה התלויה בחן רב כל כך מעל מפרץ DAMOUCHARI  היפהפה כשמלצר ששולט במילים עבריות הקשורות במקצועו משרת אותנו בחיוך.

הייה שבוע קסום. נפרדנו באהבה רבה ובטעם של עוד....
לאחר יומיים מחזרתם הביתה של דורית ואייל, גיליתי במחברת הרשימות שלנו את התודות של דורית ואיל - התרגשנו....