צרו איתנו קשר במייל:

כתבו לנו למייל שלנו: dana@memail.co.il

יום ראשון, 21 במאי 2023

מפרבזה ביוון לרוצ'לה יוניקה באיטליה From Preveza to roccella ionica

 

גשם זלעפות, הים סוער וגועש, גלים של מעל 3 מטר מתנפצים בפתח המרינה ואנחנו ספונים בסירה. ריחות הבישולים של אורי נישאים באוויר ובסירה לידנו דנית ורודד מכינים את חלקם בארוחת הערב המתקרבת. המרינה ב ROCCELLA IONICA מרוחקת מהכפר כ 3.5 ק"מ, שירות טקסי או תחבורה ציבורית אחרת לא קיים, כך שהפיצות המעולות, הפסטות והגלידות שרק טעמנו על קצה המזלג אמש, יחכו לנו עד חלוף הסערה.


אבל בעצם, התחלתי הפעם מהסוף. מהערב הזה בו אנו עוגנים בבטחה במרינה רוצ'לה יוניקה אשר בסולית המגף האיטלקי לאחר שבועיים של הכנות, עבודות, תקלות, תיקונים, סערות ושינויים בתוכניות בשלל גוונים.

הגענו למספנה בפריבזה לפני שבועיים בדיוק לנוף התרנים החביב עלינו.

אורי תאם מראש וניצח על מקהלת בעלי מקצוע. פנוס המכונאי, בוב הנגר, פנוס הצבעי, אנטוניו איש המקררים ופדיליס איש החשמל. לכל אחד פרויקט משלו ולוח זמנים עמוס. הכל פעל כמתוכנן והייה מוכן להורדת המלכה האם למים במועד שנקבע.


מהר מאד הסתבר שהשעות והכסף הרב שהושקעו בהחלפת כמעט כל פרט במערכת החשמל לא פתרו את הבעיה המקורית שבגינה נכנסנו להרפתקה המפוקפקת הזו. פדיליס שנחשב לחשמלאי הסירות הטוב ביותר באזור ניחן בתכונה משגעת פילים - העדר מוחלט של עמידה בזמנים ו/או בהבטחות, חוסר זמינות מוחלט והתעלמות משיחות בכל אמצעי אפשרי. לפיכך יושבים יכטיונרים רבים במספנות, ברציפים, במרינות ובמפרצים ומחכים לפדיליס.... ממש כמו בשיר של שלום חנוך – מחכים למשיח ומשיח לא בא, משיח גם לא מטלפן.... במשך 5 ימים הנ"ל הצליח להעביר אותנו ואת 2 עובדיו המסורים על דעתנו, כשבכל פעם הוא מבטיח שתוך רבע שעה הנושא פתור ואנחנו יכולים להפליג בבטחה לאיטליה. באחד הימים הוא נשמע כל כך משכנע שהלכתי לשלטונות הנמל כדי לעבור את תהליך היציאה המסודר מיוון. הפקדתי את הטרנזיט לוג במכס וקיבלתי רשימת צוות חתומה על ידי שלטונות הנמל. ו.... התקלה לא נפתרה. אצתי רצתי שוב לשלטונות הנמל לדווח שנשארנו ואנחנו זקוקים להארכת משך השהייה שלנו ביוון. לאחר דין ודברים חייכני עם טראווס מהמכס שעשה באמת כל שביכולתו כדי לסייע, קיבלנו נייר חתום עם הארכה ל 5 ימי שהות נוספים ביוון.

יאמר לזכותו של פדליס החשמלאי שהוא התעקש על בדיקות איכות ממושכות שהוכיחו את נחיצותן ורק לאחר שהמנוע עבד שעות רבות וקלט לתוכו מספר מכשירים נוספים שיווסתו את הטעינה למצברים השונים, ניתן האישור המיוחל לצאת לדרך אלא שאז אלי הים החליטו להשתולל באזור והשאירו אותנו מספר ימים נוספים בפרבזה.

לא בדיוק סבלנו בפריבזה, עיירה שאנחנו מכירים ואוהבים. בילינו בנעימים עם טוביה שהגיע כדי להפליג איתנו ובינתיים נשאב לעבודות ותיקונים, ערכנו טיולים ברכב עם רודד ודנית וחבריהם אורלי והלל, אירחנו למשקה של אחה"צ גם את דב גינצבורג שהצטרף רגע לפני שעזבנו, את אורי ודפנה שעגנו בסמוך לנו, קיבלנו את האוכל שנשאר לעופר זהבי וחבריו מההפלגה שלהם באזור ושקלנו להקים יחידת מחאה של קהילת השייטים בפריבזה.

טיול לגשר העתיק והמרשים בארטא




טיול בסמטאות המקסימות של האי הסמוך ליואנינה ומסלול פורח סביב האי




הפרלמנט הישראלי








ארוחת ערב קבוצתית עם טוביה, רודד ודנית, אורלי והלל


סבוב פרידה מסמטאות פריבזה היפה




בין סערה לסערה ניצלנו יומיים עם מזג אוויר נח והפלגנו מפריבזה למפרץ לאקה היפהפה בפקסוס. מי שלא זכה להגיע לאי הזה יכול בינתיים להנות מנופיו בסדרה "המאסטרו והים". נהנינו עד כלות ממי הטורקיז ומהמאכלים במסעדה אלכסנדרוס אליה חזרנו בגעגועים עזים.








התבאסנו כשאורי גילה לנו שיש נזילת מים מלוחים במנוע ושהוא מתקשה לגלות את המקור שלה. בדמיוננו, איטליה הלכה והתרחקה כאשר פנוס המכונאי מפריבזה אמר לנו שאם לא נצליח לאתר את התקלה הוא יגיע אלינו לתקן אותה....ויש רק יממה עם מזג אויר סביר להפליג לאיטליה לפני כניסת הסערה הבאה. כבר כתבתי לא פעם שמימדי הגוף וגמישותו של אורי מסייעים לנו רבות בסירה. אז גם הפעם הוא הצליח לדחוק את עצמו לפינות נסתרות במנוע, למצוא את מקור כניסת המים ולתקנו – וווףףףף, הרבה אויר השתחרר. הרמנו עוגן יחד עם גליקו, סירתם של רודד ודנית ויצאנו אל 190 המייל שחיכו לנו בדרך לנמל הכניסה באיטליה, ROCCELLA IONICA.

יצאנו לים חלק חלק ובלי טיפת רוח


בדרך צפינו מרחוק בשני ליוויתנים שעדשת המצלמה לא הצליחה לתעד, הצטרפו אלינו במסע ציפורים שעייפו, פה ושם הרוח עלתה מעט והרמנו מפרשים.

ציפור שעייפה, נחה על מסך הפלוטר

גם יונה תפסה איתנו טרמפ

ועוד אחת קטנטונת שהחליטה לנח אצלנו

וגם הקפטן תופס תנוחה של מנוחה

ביום שישי לפנות ערב כשהרוח שוב התחילה לעלות בדרך לסערה נוספת, הגענו למרינה והתקבלנו במקצוענות וחיוכים על ידי צוות המרינה.


ארוחת ערב ראשונה באיטליה ואחרונה עם טוביה נחגגה בפיצריה המקומית אליה מגיעים לאחר הליכה של 3.5 ק"מ. קינחנו כמובן בגביע ענק של גלידה בז'לטריה המפונפנת שעבור 2 יורו לא מפסיקה להעמיס על הגביע האומלל עוד ועוד גלידה משובחת ונהננו מלהקה מקומית שהופיעה בכיכר העיר.



אתמול נפרדנו מטוביה שחזר לבצור את ענבי הכרם המושלם של דליה שלו בערבה ב 41 מעלות בצל ואצלנו 12 מעלות עם מפזר חום בסירה כשסביבנו גשם שוטף ורחש גלים מתנפצים וחבלים שדופקים בתרנים.

היום בכניסה למרינה, לאחר שהים ירד משמעותית

מקווים לצאת שוב לדרך מחר או מחרתיים לכיוון המסינה וצפונה לאורך החוף המערבי של איטליה.