גראנד קאנרי

שלושה ימים נוספים הפלגנו בניחותא מהאי הקטנטן ISLA GRACIONA , דרך האי LANZAROTE  
דרך  קורלחו אשר באי FUERTEVENTURA ו -  PURTITO DE LA LUZ, עד שעגנו במרינה בלאס פלמאס. איים געשיים, בצבעים של שחור וצהוב, חשופים לחלוטין, ללא צמחיה ומיושבים בדלילות רבה למעט פרויקטים של תיירות ונופש המשבצים את החופים בבתיהם הלבנים – מזכיר את נופי סיני לרבות האווירה שדומה במשהו לאווירה בדהב, על הזולות והמסעדנים שמנסים לחטוף אותך מהרחוב ובנות אירופה הערומות בחופים.

המרינה בלאס פלמאס גדולה ו"מתוקתקת" בצורה מושלמת. קיימים בה כל השירותים וכל בעלי המלאכה ומהר מאד אנחנו קובעים עם איש הג'יברולר שיגיע לתקן את הדרוש תיקון, אורי מתחיל לבדוק את מלאי החכות בחנויות כדי למלא את מקומה של זו שנשארה בידי נפטון, ירכתי הסירה מתחילים להתפרק מאריזתם, האופניים יוצאים לשימוש, התיקים יוצאים לאיוורור לקראת השימוש הקרב ובא ולחילופין, המפרשים נארזים ומוכנסים לאכסון.

את ימי סוף השבוע, הקדשנו לטיול רכבי במרחבי האי. 
התפעלנו מהקתדרלה ב ARUCAS שתוכננה ונבנתה על ידי תלמידו של גאודי האגדי.

עלינו במדרגות המפרויקט היפהפה, המייצג באריחים מצויירים כל אי וכל עיר משמעותית בקנריים בעיר FIRGAS

טילנו בסמטאותיה המקושטות והציוריות של TEROR, שהצלחנו להגיע אליה רק לאחר שלושה נסיונות  שבכל אחד מהם הגענו לדרך חסומה ואז הסתבר שסגרו את העיר לרגל חגיגות הקדושה השומרת על האי.

טיפסנו אל ROQUE NUBLO המשקיף אל פני האי כמעט מכל זווית אפשרית,

הקפנו את כל האי בדרכים צרות התלויות במרומי צוקים המשקיפים מעל לעננים אל אוקינוס אינסופי ואל עיירות דייג ונופש ציוריות.

נפרדנו מאורו (אהוד), ויום לאחר מכן מאברהם, ניקינו, קשרנו, ארזנו ו...אנחנו בדרך הביתה לבלות את ימי החגים עם ילדינו, הנכד המדהים שלנו, בני משפחה וחברים. נשוב ל"דנא" אחרי סוכות.

עד אז, קוראים יקרים לנו, היו שלום, שתהייה לכולכם שנה טובה ומתוקה! ולשייטים שביניכם – שנה של ים רגוע ורוחות טובות.

ועוד דבר קטן... תודה ענקית לכלכם, על שאתם איתנו במסע שלנו, על העצות, על המילים החמות, על המיילים, על הפירגון, על הדאגה, על השמחה. 

מגיברלטר לקנריים

עבודת הצוות בין אברהם, אשר על טבלאות הזרם במייצר ואורי אשר על תחזית הרוחות, הניבה החלטה על יציאה לדרך ביום שישי ב 7:30 בבוקר, כאשר אברהם מבטיח שהזרם יהייה אתנו ואורי מבטיח לנו רוח מזרחית ביציאה מהמייצר ויממה ראשונה של רוח חזקה בגב וים גבוה שילכו ויתמתנו בהמשך ההפלגה.

לאחר 10 ימים ב  La Linea, שמחנו לצאת לדרך. לא כולם ישנו בלילה של "לפני". חלק מודים בהתרגשות ובמתח (אני) וחלק פחות...הזכרונות של אורי מקטע ההפלגה מגיברלטר לקנריים על סיפון האנטינאה, כללו סערה קשה(כ-8מ' גלים) מעלנים ומפרשים קרועים, טיפוס שלו לראש התורן ללא אבטחה בסוול אטלנטי של מעל 3 מטר והפלגה של 8 ימים בטרם עגנה ה"אנטינאה" במפרץ לאס פאלמאס. אפילו אורי הרגוע והבטוח, ישן פחות בלילה והייה דרוך לפני היציאה למפגש השני שלו עם האוקינוס, כאשר הפעם גם הוא וגם הצוות שלו "מעט" יותר מבוגרים ומעט יותר איטיים.

יצאנו בדיוק בזמן. מימי המפרץ רגועים, דולפינים סימנו לנו את הדרך ליציאה בחיוכם המוכר, הזרם והרוח המזרחית הובילו את ה"דנא" במהירות (נצפתה אפילו מהירות של 9.5 קשר), לכיוון היציאה מהמייצר. מול TARIFA, מקום ידוע באיכויות תנאי גלישת הרוח שלו, הרוח, מוקדם מהמצופה, עלתה ל 30 קשר (חזק מהמצופה) ואיתה הגלים  ל 3 מטר. הדנא עם חלוץ מצומצם דוהרת במהירות של מעל 7 קשרים מערבה ואורי מהרהר בינו לבינינו שאם התחזית ל 15 קשר הופכת ל 30 קשר, יתכן שצריך להיערך לכך שהתחזית ל 30 קשר בהמשך היום עלולה להיות הרבה יותר חזקה....

קבלת הפנים של האוקיינוס היתה בהחלט קבלת פנים של מי שרוצה להראות לנו מי כאן בעל הבית, או כמו שאנחנו קוראים לו – "ים גיבור"! היממה הראשונה עברה עם רוח מזרחית  של 30 עד 35 קשרים בגב, עם גלים של 3 עד 3.5 מטר כשה"דנא" מוכיחה את יכולת העמידה שלה בתנאים האטלנטיים. בפעם הראשונה מפסיקים הויכוחים ב"דנא" על השימוש ברתמות הבטיחות וקווי החיים וברור לכולם שאף אחד לא עולה לסיפון בלי להיות קשור. גם אז, עד שכולם חוזרים בשלום לקוקפיט אחרי שחרור מעלנים או קשירת פריוונטר, אני מרגישה כמו אמא אווזה הדואגת לאפרוחיה.

הצוות במצב רוח מעולה, כולם מרגישים מצויין ואף אחד לא מפסיד אף ארוחה.

לרוח החזקה והגלים הגבוהים הייה יתרון משמעותי אחד – האזהרות שקיבלנו מכל מי שעבר את המסלול הזה מרשתות הדייג, שארקות וספינות דייג מרוקאיות לא התממשו ואף אחד מהללו לא יצא לים במזג האויר הזה, כך שלפחות התמרון הלילי בין החבורות הללו נחסך מאיתנו. הירח זרח במלואו מאיר את תלתלי הגלים השוצפים ומשמרות הלילה התנהלו כסידרן כאשר מזג האויר נשאר "חזק" אך יציב.

הירח עדיין בשמיים כאשר השמש זורחת

זריחה אטלנטית

בבוקר של היממה השניה להפלגה, הרוח יורדת ל 17 עד 20 קשרים, מסתובבת לצפונית מזרחית ולאט לאט מאפשרת גם לגלים לרדת ל  2.5 מטר. בהתאם, גם מהירות הדנא יורדת ואנחנו עושים נסיונות להרים את הג'ניקר שמצידו עושה קולות של ממש לא אוהב את תנאי הרוח והגלים – חוזרים לחלוץ המצומצם ונזכרים שבעצם אין לנו מה למהר...

לפנות ערב הרוח יורדת ל 15 קשר ואנחנו מקבלים קריאה מ SHEAR WATER, יאכטה שיצאה איתנו מ  LA LINEA ו"תקועה" עכשיו ללא רוח כלל קרוב לחופי מרוקו, ושואלת מה מצב הרוח אצלנו. שיתפנו אותם בנתוני מזג האויר שלנו ובתחזית שהיתה ברשותנו לימים הבאים, המלצנו להם להתרחק מהחוף כדי לתפוס את "שרוול" הרוח שאורי זיהה עוד בטרם יצאנו מגיברלטר. סוכם שנדבר כל שעתיים כדי להתעדכן.

בבוקר היום השלישי הסתבר שנפטון בכל זאת דרש וקיבל את המס המגיע לו – החכה שיועדה לדייג של "הגדולים" אבדה במעמקי הים לפני שהספיקה להוכיח את עצמה L. אורו מספר שזה קרה במשמרת שלו כאשר הוא שמע קולות חריקה וכשהסב את מבטו ראה את מתקן החכה נוטה מטה והחכה כבר איננה.

בדיוק כפי שאורי הבטיח לנו מראש, ביממה השלישית הרוח מתייצבת על 13 עד 15 קשר, הגלים יורדים ל 1-1.5 מטר, הג'ניקר מושך את הדנא בגאון במהירות של בין 5.5 ל 6.5  קשר וזה הזמן שבו אני עורכת משאל קטן בין חברי הצוות: "מה אתה מעדיף, את תנאי היום הראשון עם 30 קשר רוח, 3.5 מטר גלים ומהירות הפלגה של 7.5 קשר או את התנאים הנוכחיים עם 15 קשר רוח, 1.5 מטר גלים ומהירות הפלגה של 5.5 עד 6.5 קשר? התשובות של אורו (אהוד אורי) ושלי ידועות מראש, אבל כלל לא הייה ברור לי שגם מאברהם ואורי אקבל את אותה התשובה – שבעצם כולם מעדיפים תנאים קצת פחות אתגריים ומוכנים בהחלט לשלם את מחיר המהירות כדי לזכות בהם.

לפנות ערב, בהתאם למימדי החכה הקטנה שנשארה ברשותנו, נתפסים בקרס בזה אחר זה, מקרל ודורדו במשקל של 2 עד 3 ק"ג כל אחד, שתחת ידיו המיומנות של אברהם הופכים לסביצ'ה מעולה השוחה בחומרים שהוא הביא עמו בדיוק לצורך הזה.

בשיחת ערבית עם  SHEAR WATER הם מדווחים שהצליחו להגיע לרוח ובדרך חוו חיי טבע פעילים למדי - ראו צב, לוויתן ודולפינים. אנחנו מדווחים באכזבה שלא זכינו לאף אחד מאלו אך העלנו דגים בחכתנו. לא ברור כרגע מי מקנא יותר במי – הם מתים לדג בצלחת ואנחנו מתגעגעים לדולפינים ומתים לראות לוויתן. וכפי שידוע לכל ימאי, ברגע זה "הוכרז" על תחרות, מי יגיע ליעד עם יותר חוויות ים – לנו כרגע חסר די הרבה....

בלילה הג'יברולר נתקע ולאחר שעות של נסיון עקר להחזירו לפעילות הוחלט להפיל את החלוץ ולהעביר את מה שנשאר מהלילה בהפלגה עם הראשי וחיזוק של המנוע.

ביום הרביעי הרוח יורדת ל 10 קשרים, הים נרגע לגמרי ומשאיר רק את הסוול האטלנטי עליו אנחנו רוכבים בהנאה כאשר הג'ניקר מושך בחלק מהזמן וכאשר נמאס לו, אנחנו מסייעים לו עם המנוע. בצהרי היום מגיעים הדולפינים – כמו תמיד הם משרים אווירת חיוך וכיף על הסיפון כאשר אברהם מסריט את הביקור כדי לשתף את ילדיו.

עם תום היממה הרביעית, בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר האיים הקנריים כבר נראים באופק

הופיע גם הלוויתן – נושף את המזרקה שלו, נעלם, שב ונושף ומשאיר אותנו נפעמים ממנו ומעובדת הגעתנו הקרבה.וברגע האחרון, כאשר אנחנו כבר כמעט בפתח המעבר בין האי  LANZAROTE לאי ISLA GRACIOSA, החכה משמיעה את הבזזזזזז החביב שלה ודג נאה עולה לסיפון.

ארוחת הבוקר (שכזכור ב"דנא" מוגשת תמיד בין 12:00 ל 14:00), הוגשה במפרץ PLAYA FRANCESA בחגיגיות רבה לאחר שאפילו החלה שהוכנסה לתנור בדחילו ורחימו יצאה ממנו אפויה בכל צדדיה, ריחנית ומגרה – ושוב תודה ענקית ליעל ואברהם אורי על האבן שהפכה את התנור שלנו מבילתי שמיש בעליל לשמיש ואף אופה!

והרי אין עגינה ואין חגיגות ללא עבודות. מיד אחרי ארוחת הבוקר, נכנס אברהם לכסא ה"בוסן", הועלה חיש מהר לראש התורן לבדוק מדוע הג'יברולר לא מסתובב ומדוע מעלן הג'ניקר חוזר למטה משופשף עד כדי קריעה. חזר עם תמונת הדנא מראש התורן – יפהפיה כרגיל! עם פתרון למעלן הג'ניקר ועם "אין תשובה" לגבי הג'יברולר.

לארוחת ערב ראשונה בקנריים, הוגש הדג  שנידוג בבוקר, בליווי סלט קפרזה ותפוחי אדמה עם פטריות והרבה יין – תענוג לחך!

צוות ה"דנא" בקנריים בהחלט מרוצה מעצמו ומהסירה! טפו טפו טפו......

והבוקר, 5.9.12 – יום הולדת לאורו – מזל טוב!!! עוגה ונשיקות, אנחנו בדרך לאי FUERTEVENTURA, דרך בהחלט נאה לחגוג יומולדת.

פינתו של אורי לקרוזרים

תת פינה – תודות – והפעם לג'רי ליוסון אשר מסירתו במרינת תל אביב, סיפק לנו תחזית עדכנית בכל יום הפלגה באטלנטי.

יציאה מים תיכון לאטלנטי במפרשית הינה עסק לא פשוט וגם זאבי ים מנוסים חייבים לתכנן ולתזמן בדיוק מירבי. יש לקחת בחשבון זרם ורוח בתוך המייצר ורוח בחוץ (באטלנטי).  רק כאשר שלושת המרכיבים מתאימים, ניתן לצאת.  יציאה שאיננה מתוזמנת היטב, עלולה לתקוע אותך זמן ממושך בתוך המייצר ואפילו, חלילה, לסחוף אותך הפוך – למזרח. הזרם כל הזמן מזרחי ,חזק עד 5 קשר ופעמיים ביום (כ 4 שעות אחרי שיא הגאות), הזרם נחלש והופך כיוון לזמן קצר. טבלאת גאות ושפל מעודכנת למייצר קובעת את הזמן המתאים ליציאה מבחינת הזרם.   מרכיב הרוח מסובך יותר וקשה לחיזוי. בתוך המייצר יש "אפקט TARIFA" (כינוי שלי לתופעה), לא חשוב מה אומר מודל  הרוח – בין טריפה בספרד לטנג'יר במרוקו, הרוח תנשוב פי 2 עד פי 3 מהתחזית. בחוץ (באטלנטי), התחזית לפי המודלים, מדויקת יותר.

אז למי שהתבלבל – הנוסחה פשוטה. הזרם חייב להיות או אתך או שיפסק, הרוח במייצר חייבת להיות מזרחית, הרוח בחוץ חייבת להיות צפונית מערבית עד צפונית מזרחית. לנו התמזל המזל וחיכינו 3 ימים בלבד להשלמת הפאזל. ישנם כאלה שממתינים שבועות....

והחזר חובות...

בפרק "מקורפו לאיטליה", תיארתי לפרטים את נסיון אפיית הלחם של מיכל ואת תוצאותיו העגומות והמוזרות. ובכן, אתמול, בחששות גדולים, מיכל חזרה לתנור האפיה בנסיון לאפות לחם.  אין מילים לתאר את התוצרת (החלה) שהונחה על שולחן ארוחת הבוקר, "פרפקטו" בלשון מקומית , גם הטעם, גם החזות וגם התזמון .