הים היוני 2018 - פוסט שני

הים היוני סתיו 2018 – פוסט 2

לקראת סוף ספטמבר, בליל ירח מלא הצטרפו אלינו הילדים, והנכדים שלנו כאשר ה"דנא" עומדת מוכנה וערוכה, נקיה ומצוחצחת, מקרריה מלאים ומחסניה עמוסים כל טוב וכולנו נרגשים לקראת שבוע של יחד במפרצים הטורקיזיים החבויים בין האיים הירוקים.

יצאנו למפרץ VARCO  המהמם, שמימיו צלולים צלולים וחופיו חלוקים בצבעים שונים. 

נהננו משייט בדינגי, חתירה בסאפ, דייג בחכות, שחיה, ובעיקר המון סקרנות ולמידה של רזי הים והסירה על ידי אלון ושחר, שהשתלטו במהירות על טכניקות החתירה השונות ומילאו את ה"דנא" בערמות של אבנים מיוחדות וצבעוניות וכוכב ים.

המשכנו למגניסי המפורץ בה אימצנו את שיטתם של משפחת אורי – לקחנו את הדגים שעלו בחכה כשהם נקיים ומוכנים לטיגון ונתנו לבעלי המסעדה לטגנם ולהוסיפם לתפריט הארוחה.

במשך כל השבוע עקבנו בדריכות אחר התקדמותה של הרוח החריגה והמטורפת (שהצרפתים קראו לה ציקלון ים תיכוני, כלי התקשורת ביוון כינו אותה הוריקן ים תיכוני ) שהתפתחה והתקדמה לה מכיוון סיציליה לעבר כרתים והים האגאי, כשברור לכולנו שגם אצלנו יהיו לה השפעות משמעותיות. הצלחנו להרוויח מספר לילות ירח על עוגן במפרצי מגניסי הטורקיזיים,

 אך לקראת אמצע השבוע המשפחתי, היינו היאכטה האחרונה שקיבלה אישור להיכנס ולהיקשר במרינת לפקדה. כאשר אנחנו שומעים בקשר ובמשרדי המרינה סקיפרים רבים מתחננים למקום עגינה בטוח ואחד אחרי השני מקבלים תשובה שלילית ונשלחים לחפש הגנה במקומות אחרים שלא באמת היו בנמצא. נקשרנו בשלל חבלים, הורדנו את הבימיני והספרייהוד שכבר נאנקו תחת המשבים החזקים, סגרנו הרמטית כל האצ' ועקבנו אחר מד הרוח שדיווח שוב ושוב על משבים של 50 קשר במרינת לפקדה שגרמו לסירה לגנוח ולחבלים ליבב תחת הנטל.

כשהסירה בטוחה וקשורה, הרציפים מוצפים במים שניתזים מכל עבר, הרוח מעיפה כל מה ששוקל פחות מ 100 ק"ג, קצרים חשמליים בכל המרינה, הרהבנו עוז, הלבשנו את הנכדים בחליפות סערה, חגורות הצלה, מכל צד מבוגר שמחזיק חזק חזק שלא יעופו ו...יצאנו לטיולים ברכב לחופים המערביים של לפקדה. בחלק מהחופים, מרחק של מספר קילומטרים בלבד, כאילו לא שמעו שמתחוללת סערה בים התיכון. הכל הייה רגוע, טורקיזי ומזמין.   

 השבוע המשפחתי, שחימם ומילא את לבבות כולנו, למרות ואולי אפילו בזכות האתגרים שניצבו בפנינו, הסתיים. בבוקר השיבה הביתה חיכינו לרגיעה מסויימת ברוח כדי למלט את הקטנים בתנאים הגיוניים.        ב 6:00 כבר כולם היו מוכנים וערוכים וב 7:00 כשקפטן אורי נתן סימן חילצנו אותם על מזוודותיהם מה"דנא" והפקדנו אותם יבשים ובטוחים ברכב לקראת נסיעתם לאתונה.

המשפחה נסעה אבל הרוח עדיין נשבה בעוצמה רבה במשך היום 

כפי שאתם רואים עדיין מעל 45 קשר במרינה

ואנחנו ניצלנו את היום לסדר ולארגן את הסירה מבפנים ולהחזירה למקום מגורים של זוג זקנים לאחר שהייה בית למשפחה בת 7 נפשות כולל גן שעשועים לילדים.

הרוח סוף סוף נרגעה אבל מכיוון שהים עדיין הייה תזזיתי ותחזיות מזג האוויר דיווחו על חוסר יציבות לימים הבאים, שמנו פעמינו לימת פריבזה לצד אבי לוי וגילי שעל סיפון ה"ימה 1" שלהם. בדרך גילינו בעצב רב  את קצה התורן שעדיין בצבץ מעל המים של יאכטה שטבעה בזמן הסערה  ושמענו על טביעות נוספות באזור.

העמוד הנוטה באלכסון הוא קצה התורן של הסירה הטבועה

בקישור המצורף ניתן לצפות בתהליך העצוב שהביא את הסירה לטביעה.

https://youtu.be/9G_QgPe1bx0

בילינו יום נפלא בימת פריבזה במפרץ MARKOU הסמוך לעיירה VONITSA כאשר לארוחת ערב שמחת תורה,  אבי  קנה ערימת דגים מדייג שעבד בסמוך, אורי טיגן אותם והוסיף להם תפוחי אדמה ואבי הייה אחראי על המרק והחצילים שכמותם אין באף מסעדה בעולם. ארוחת חג מושלמת!!!

אבי וגילי

ובבוקר המחרת, לאחר לילה שקט שקט (באמת כבר התגעגענו לים כזה), התעוררנו לשלווה של אחרי הסערה, דייגים פורסים רשתם, דולפינים נושפים סילוני מים בסמוך והכל רגוע.

 טיול בעיירה, בשוק המקומי ובמצודה שאי אפשר בלעדיה וחזרה לקיר בפריבזה. פרידה מאבי וגילי שמעלים את הסירה  ליבשה ואנחנו שמים פעמינו לארגוסטילי שבאי קפלוניה בתקווה לשני מפגשים מרגשים.

בים תיכון כמו בים תיכון, הרוח באופן קבוע נושבת מהכיוון אליו אתה מחליט להפליג. הפלגה של כמעט 70 מייל מפריבזה לארגוסטולי עברה עלינו כשרוח קדמית בעצמה של בין 18 ל 25 קשר נושבת עלינו ללא הפוגה. אבל  יש מחיר לחברות והיינו מוכנים לשלם אותו בשמחה. ארגוסטולי קיבלה את פנינו כשהיא סגרירית וגשומה. 

למחרת, בשעת בוקר מוקדמת, המראה של "האקספלור" משייטת באלגנטיות לתוך מפרץ ארגוסטולי הייה מרהיב ומרגש.  

האקספלור ניגשת לרציף בארגוסטולי

מיקי גל המתוק מסיר כובעו!

 האקספלור, היא הספינה החברתית הראשונה שעושה דרכה לארץ, ובלג הזה מפקד עליה הסקיפר המדהים יוסלה דרור ולצידו צוות הכולל את אבא שלו, אהוד דרור (שהייה הסקיפר של האנטינאה עליה חצה אורי את האטלנטי לברזיל בשנות ה 70 של המאה הקודמת...) ומיקי גל האחד והיחיד. איזה מפגש מרגש – כיף אמיתי. 

ומי שרוצה להצטרף למיזם המדהים הזה או סתם להרחיב אופקיו, מצ"ב הלינק לאתר מפרשים ובו כל המידע: http://www.mifrasim.org.il.

עם יוסלה דרור סקיפר האקספלור 

אורי עם אהוד ויוסלה דרור

 לאחר הרמת כוסית, סיור בספינה המהממת הזו, התארגנויות וכד', ערכנו שולחן בראנץ' ב"דנא" למפגש רעים וחוויות. הייה נפלא! 

בראנץ' על ה"דנא" עם מיקי, אהוד ויוסלה שמצלם...

בשעות אחר הצהריים, בעוד צוות האקספלור אוגר כוחות, מבלה בארגוסטולי ומתלבט מתי להמשיך בדרכו לפיראוס, אנחנו קיבלנו את פניהם של נדיר וסלים על סיפון ה"כיף". את נדיר וסלים, זוג פרופסורים לרפואה מתורכיה, פגשנו לראשונה באיים הקנריים לפני 6 שנים. זו היתה אהבה ממבט ראשון ומאז, הם הקיפו את העולם פעם וחצי ובדרכם שוב לחציית האטלנטי. הייה מפגש מרגש, מלא בחוויות, צחוק, אוכל מעולה שחברם היווני פנייטיס הקפיד להזרים לשולחן, סיפורים ולחץ פיזי שנצטרף אליהם שוב במסעם. הם נהגו לצחוק עלי שאני מתגעגעת לנכדים אבל בעצמם בדרכם להפוך לסבא וסבתא (אפילו למדו את המילים בעברית) ונדיר כבר הבהירה לסלים שהמסע המתוכנן לפטגוניה יצטרך לחכות.

ארוחת ערב עם צוות ה"כיף"

ה"כיף" המשיכה עם שחר לכיוון ברצלונה ואנחנו שמנו פעמינו ל SAMI  אשר בצד השני של האי קפלוניה.

ברציף של SAMI  נקשרנו לצד סירה שתוך כדי היקשרות שמענו ממנה צחוק ילדים ועברית שוטפת. בפליאה רבה זכינו להכיר את יעל וישראל ושלושת בניהם בגילאי 9,6 ו 3 על סיפון ה"אמונה". משפחה של חוזרים בתשובה המשייטים בים תיכון מזה מספר חודשים, צוברים נסיון לקראת המשך מסעם לאיים הקנריים, לחציית האטלנטי והמשך סיבוב סביב העולם. במהלך השנים פגשנו משפחות רבות העושות את מסלול הקפת העולם ובדרך מלמדות את ילדיהם לפי תוכנית לימודים כלשהי, אך זו לנו הפעם הראשונה לפגוש משפחה, שבנוסף לכל הציוד הימי והידע הרב שצריך כדי להשיט סירה באוקינוסים, העמיסו גם סכך לסוכה, מקררים גדושים בבשר כשר עשרות בקבוקי יין לקידוש, שופר, ספרי קודש, תפילין וודאי עוד פריטים רבים שבבורותי כי רבה אין לי מושג שהם נמצאים מתחת או מעל לפיולים. אנחנו נדרשנו לאפיית לחם במהלך חציית האטלנטי כי הלחם הטרי אזל, אבל יעל אופה יום יום לחמש נפשות כדי לעמוד בתנאי הכשרות והיא עושה זאת בכישרון וטעם נפלאים!!! בילינו יחד יומיים כאשר אורי חולק את הידע הרב שלו בנושאים טכניים עם ישראל, בנושאי מזג אוויר עם יעל ובנושא דייג עם קליל הבן הבכור ואני מלמדת את קליל לחתור על סאפ – תודו שעדיין לא ראיתם ילד עם ציציות חותר על סאפ J 

אנחנו מסירים את הכובע בפני משפחת דדון המיוחדת במינה ומאחלים להם הפלגה בטוחה והרפתקאות מקסימות.

גם עם השכנים משמאל בילינו ערב נעים. זוג אמריקאי, סנדי ותום, על סיפון קטאמרן שמתכנננים שייט ביוון במשך שנה. עברנו איתם על שלל איי ומפרצי יוון כשהם כמו תלמידים ממושמעים מסמנים בפיילוט בוק כל המלצה ואזהרה. טיילנו איתם לאגם הניסתר MELISSANI LAKE, אגם תת קרקעי שתיקרתו קרסה ברעידת אדמה לפני אלפי שנים, מימיו טורקיזיים ומקירותיו צומחים סטלקטיטים. 

מזג האויר החליט סוף סוף להתייצב למספר ימים, ואנחנו החלטנו שבשבוע שנותר לנו, נבלה כמה שיותר במפרצים שקטים שמימיהם צלולים, ללא שכנים רועשים ועם הרבה כוכבים ושקט.

וכך לאיטנו עברנו בין מפרצי איתקה אותה אודיסאוס עזב ועליה חלם במשך שנות נדודיו – ובצדק!!   

לפנות ערב, רק אנחנו במפרץ ואורי משמיש את הברביקיו לסטייקים - איזה כיף!

מי חותר עם מעיל??? 

 עצרנו למספר שעות באחד המפרצים היפהפיים של האי הקטנצ'יק ATOKOS  במפרץ שנקרא ONE HOUSE BAY

מפרץ ONE HOUSE BAY

המשכנו לאי KASTOS לערב קסום, חשוך ושקט באופן מוחלט, כאשר בטרם חשכה הספקנו לרדת לחוף ולעשות ל"דנא" בוק עם סדרת תמונות מרהיבה.

ה"דנא" במלוא תפארתה קשורה במפרץ מיוחד עבורה בדרום מזרח האי KASTOS

בילינו לילה במפרץ SIVOTA

 ולילה ב NIDRI כאשר אנחנו מבלים בהליכות בנופים מרהיבים וחתירה במי בדולח זוהרים.

ימים אחרונים לפני ששוב אורזים את ה"דנא" לחודשי החורף.

הים היוני - סתיו 2018

יש אנשים שממש מתבאסים כשהם רואים בפייסבוק שכולם מפרסמים תמונות מחופשות חלומיות במקומות קסומים. נדמה להם אז, שהחיים של כולם ממש מרתקים ויפים ורק הם תקועים בשגרה וקשיי היום יום. אז למען אותם אנשים ואולי גם כדי להכניס חוויות לפרופורציה, התיישבתי לכתוב את הפוסט הבא.

בשנים האחרונות אנחנו מפליגים מספר חודשים בשנה אבל חושבים על ה"דנא" לאורך כל השנה. חולמים, מתכננים, בודקים, חוקרים, מתייעצים, חושבים ומזמינים ציוד מחנויות המתמחות בציוד ימי ברחבי הגלובוס. לפעמים בהצלחה רבה ולפעמים פחות....

השנה, כדי לזכות במספר שבועות של כיף השקענו חודשים של בדיקות, עשרות מיילים שעברו ברשת, טלפונים לזרוז ותאום והרבה שעות עבודה, זיעה, תיסכול ועזרה של מקצוענים שונים כדי להביא את ה"דנא" למצב הפלגה.

אחרי שבע שנים טובות, החלטנו שמגיע ל"דנא" ולנו מספר שידרוגים, שינויים והחלפות.

הדינגי שלנו כבר עשתה את כברת הדרך המגיעה לה. משפחתנו מתרחבת וגדלה ואנחנו זקוקים לדינגי מאסיבית יותר. התנור שלנו הייה גרוע מיומו הראשון ב"דנא" ומי שעקב אחר הבלוג מכיר את התלאות שעברנו איתו במסעותינו ולפיכך נגזר דינו להחלפה. לאחר שנים של בילוי משותף על ה"דנא" עם חברים ובני משפחה, החלטנו להקל על עצמנו ובעיקר על אורחנו ולהחליף את אסלת האורחים לאסלה עם משאבה חשמלית במקום זו הידנית. במקום התעמלות בוקר לשרירי הידיים תוך שאיבה אינטנסיבית, כל מה שיידרש מאורחינו זו לחיצה אחת על כפתור שמאל ולחיצה שניה על כפתור ימין – כמעט כמו בבית.

סוף סוף החלטנו לצייד את ה"דנא" בפאנלים סולריים גמישים ולחזק את בנק החשמל שלנו במקור אנרגיה זמין וחינמי. שרשרת העוגן שקיבלנו בקנית ה"דנא" היתה קצרה מדי מיומה הראשון ואם כבר מחליפים אותה אז העוגן הצטרף בשמחה לתהליכי ההחלפה כדי ששניהם יחד יתרמו לאורי שעות שינה רגועות יותר בעת עגינה במפרצים.

טיסת אחר הצהריים הביאה אותנו למספנת AKTIO  אשר בפריבזה, בה חיכתה לנו ה"דנא" במשך שנה תמימה, מכוסה, ארוזה ונקיה וכמונו, מחכה בקוצר רוח לרדת למים. האצ'ים נפתחו, רשתות הגנה הוסרו ואופסנו, מפרשים, בימיני וספריי הוד חזרו למקומם. חבלים וסיפון נשטפו ובדיקות ראשונות לקבלת הציוד נערכו.

לאחר ישיבת מטה ה"דנא" וקביעת סדרי עדיפות, נגשנו בשמחת יצירה והתחדשות להחלפת ישן בחדש. האסלה הישנה פורקה ובמקומה עלתה לסיפון החדשה. התנור הישן הוצא ממקומו וירד מטה והחדש תפס את מקומו בקלות רבה מזו שאורי שיער. העוגן והשרשרת החדשה תפסו את מקומם של הישנים כאשר השרשרת הישנה נמסרת לשכן האיטלקי שלנו שמעביר אותה הלאה לחבר אחר – ועל כך עוד יסופר בהמשך....

תנור חדש - איזה כיף!

אסלה חשמלית - שדרוג לאורחים :-)

הורדת הסירה למים עברה בשלום כאשר המנוע שעבר טיפול יסודי בטרם ההשקה, מניע בקלות ורק דווח מקפטן אורי שהחרטומן לא עובד. לא נורא, אורי יבדוק מאוחר יותר ויתקן, אשרי המאמין.

מכיוון שממילא הזמנו את פדליס החשמלאי לחבר את החשמל לאסלה החשמלית, ביקשנו שיבדוק גם את החרטומן. לאחר בדיקה ממושכת, הוחלט להמשיך ביום שני. בין עבודה גדולה אחת לאחרת אורי עסוק בשלל עבודות "קטנות" כגון החלפת משאבת ההולדינג טאנק שהבאנו כל הדרך מארץ הקודש, התקנת מתקן לנייר המטבח ועוד.

בינתיים המשכנו לברר על אופציה לקנית דינגי וגילינו מישהו בלפקדה שמתמחה במגוון דינגים. נוסעים, בוחרים, קונים. מתחדשים בדינגי מתוצרת GALA עם תחתית מתנפחת, שני ספסלים, בידונים רחבים וגבוהים מהמים -  כמו שחיפשנו. ניקוס גם לקח את הדינגי הישנה וינסה למכור אותה בעבור חופן יורוז.

הדינגי החדשה מתוצרת GALA

במעבר לעגינה על הקיר בפריבזה, מסתבר שכננת העוגן לא עובדת כראוי עם השרשרת החדשה ונראה שצריך בשלב ראשון להחזיר את הישנה למקומה. מכיוון שבינתיים עברו מספר ימים, אנחנו בלחץ שמא השרשרת הישנה כבר נמסרה לחבר של השכן האיטלקי שלנו  ואנחנו נשאר בלי יכולת עגינה במפרצים, אליהם תכננו לצאת עם משפחת אורי, שכבר מבלה בפריבזה וממתינה בסבלנות לתום העבודות על ה"דנא".

טסנו ברכב, כל עוד רוחנו בנו למספנה, וגילינו לחרדתנו שהשרשרת כבר איננה. דפקנו על דופן הסירה של השכן שיצא כשהוא עטוף במגבת וחיוך שרמנטי על שפתיו. הוא נרתם בשמחה לפרויקט איתור השרשרת ויחד גילינו אותה ארוזה בחביות ומוכנה לצאת למסעות חדשים בצל סירתו של החבר. לאחר שהבטחנו לו שבתום העונה נחזור וניתן לו אותה שוב בחינם, העמסנו אותה על הרכב והחזרנו אותה לרציף לצד ה"דנא".

בערב, כשהשמש יורדת וכל בעלי המלאכה נעלמים, נפגשים לארוחת ראש השנה עם משפחת אורי.

בוקר המחרת, היום הראשון של השנה החדשה, מתחיל בהצהרה דרמטית של אורי: "אין חשמל בסירה". הבטריות ריקות ואף מכשיר לא עובד L

פדליס החשמלאי, שממילא היה אמור להגיע, מקבל הודעה דחופה שייקח בחשבון יום ארוך כי יש בעיה אקוטית בכל החשמל של הסירה. כשהוא מגיע, מאבחן פדליס, את מה שאורי כבר חשש לו – כל בנק הבטריות שלנו נפח את נשמתו ומסר אותה לבורא הבטריות באשר הוא. בהחלטה מהירה ולאחר הסבר קצר מחליטים (באין ברירה אמיתית אחרת) לרכוש בנק בטריות חדש. אלפי יורו מחליפים ידיים, באתונה מעמיסים 7 בטריות חדשות על אוטובוס שיגיע ביום שלישי בבוקר לפריבזה. פדליס מבטיח התיצבות ב"דנא" על הבוקר של יום שלישי ו..."תגידו לחברים שלכם שיציאה לים ב 12:00". מכיוון שאסור להפעיל משאבות בסירה, אנחנו חוזרים למלון ללילה אחד ומשאירים את ה"דנא" בדד.

הבטריות הגיעו בזמן, פדליס עם עובד נוסף הגיעו בזמן, אבל פדליס חולה וכושרו ירוד. בכל זאת, במאמץ משותף, התקינו את הבטריות, סיימו את עבודת חיבור האסלה, בדקו שהחרטומן ויתר המכשירים חזרו לתיפקוד רק שהשעה כבר לא בדיוק 12:00...

לקראת 16:00 הסתיימו העבודות, כל הקניות נערכו, משפחת אורי – אברהם, יעל, גל ויונתן ומזוודותיהם על הרציף וכולנו מתים כבר לצאת לים ולהנות אחרי שבוע של עבודות ותקלות שלא הייה כמותו ב"דנא".

נשאר רק פרויקט קטן... נכון, צריך להעלות את העוגן עם כננת שלא מתפקדת ולאחר מכן להחליף את השרשרת החדשה בישנה. לא אלאה אותכם בפרטים, אבל קל זה לא הייה. הכל שוקל מאות ק"ג, הרוחות והזרמים באזור חזקים ומוסיפים לחץ וקושי. אורי ואברם עבדו ממש ממש ממש ממש קשה וכשסיימו היתה השעה כבר 18:15 ואנחנו עדיין באגן מול פריבזה.

התייעצות בהנהלה המורחבת של ה"דנא", הכוללת נציגים בכירים של משפחת אורי ומחליטים שלמרות החושך המתקרב, יוצאים לכיוון לפקדה ולאחר מכן למפרץVARKO   המופלא, כדי שלפחות הבוקר של יום המחרת יתחיל בשחיית בוקר במים צלולים. בחושך מוחלט של ראשית תשרי, ללא בדל ירח להאיר, הטלנו עוגן במפרץ, כאשר באותן הדקות ממש, סיימה יעל אורי להכין ארוחת ערב מהממת שרק היא יכולה להרים תוך זמן כה קצר ובתנאי המטבח הצנוע של ה"דנא". באנחת רווחה של תחילת חופשה הסבנו סביב השולחן והתענגנו על המטעמים שיעל ערכה על שולחננו: עוף צעיר בלימון בסגנון יווני, צלעות טלה במרינדת ענבים וסויה, מיני תפודים בחמאה ובצל, סלט ירקות טרי בוינגרט בלסמי ודבש – תאווה לחיך ושמחה לעיניים והכל מלווה בליטרים של רצינה יוונית משמחת לבב אנוש.

עם בוקר במפרץ יפהפה, מים טורקיזיים מזמינים, הסאפ יורד למים לטבילה וחתירה ראשונה – כיף!

אבל... כשבודקים את הדינגי מסתבר שהתחתית מאבדת אוויר ומערכת הקירור של המנוע שלה לא מתפקדת וזקוקה לטיפול של מכונאי מוסמך. באסה! את ימי החופשה עם משפחת אורי נבלה ללא אפשרות לשמוש בדינגי. גם כננת העוגן, למרות שקיבלה לחיקה את השרשרת הישנה מסרבת לעבוד כמו שצריך וכל הטלת עוגן והעלאתו מחדש כרוכים במאמץ משותף של אברם ושלי. ברור לכולנו שצריך לתאם עם מכונאי מומחה לכננות עוגן שיעיף מבט גם על המערכת הזו.

הגעתם עד כאן? זוכרים את התחלת הפוסט? הבילויים במקומות קסומים וקנאתם של אלו המצויים בשגרת היום יום? עם כל תקלה שצצה, אורי ממלמל – סירה צריכה להיות במים! כל התקלות הללו הן תוצאה של האחסון הארוך ביבשה, אולי נמכור אותה ודי...

ובכל זאת... בארבעת הימים הבאים אנחנו עוברים ממפרץ קסום אחד למשנהו, פוגשים נציגים נוספים של משפחת אורי המשייטים בין האיים בסירה שכורה – אורו, יוחנן, מיכל ו 3 ילדים מקסימים – יואב, אבישי וגילי שעסוקים רב הזמן בדייג, קריאות התפעלות ועידוד, נקיון דגים, טיגונם ואכילתם בשמחה גדולה של ציידים אמיתיים. ומהבילוי המשותף, הכיף, הצחוקים, השחיה, החתירה, הארוחות והשתיה נשארים הזכרונות היפים של היחד והתמונות שבסוף עולות לרשת באדיבותו של אברם.

גילי מקבלת טרמפ לבקר את גל אורי

יונתן אורי בקפיצה מהחרטום

הדנא באמצע עם הסאפ קשור לרלינג

שנה טובה לאברם ויעל אורי

יונתן מוביל אותנו למפרץ הבא

הדנא במימיו הצלולים של מפרץ VARKO

ארוחת בוקר של יעל - אין עליה!!!

גל בחתירה

אברם וגל ממתיקים סוד

יוחנן גורר בדינגי שלו את צוות הדנא המורחב - איזו אבירות

גל אורי נראית ממש מאושרת - ובצדק :-)

יוחנן עוזר קצת לגילי לנקות את הדגים שיואב ואבישי דגו

כל כך יפות!!

רב ילדי משפחות אורי

יוחנן הגיע לדנא וכבר מסביר לנו מה לעשות....

ארוחת ערב אצל ה"רשע" בספרטחורי - הנוף והחברה נהדרים!

ובלי געגועים לבוגונביליה אי אפשר

בשבת, על קיר הנמל בלפקדה, נפרדים ממשפחת אורי ומתנפלים על בעלי המקצוע השונים כדי להבטיח שעם בואם של ילדינו ונכדינו בסוף השבוע הבא, תהייה הסירה מוכנה לפעולה על כל ספיחיה ומערכות המשנה שלה.

את מנוע הדינגי לקח ספירו לתיקון על גבי וספה – מחזה שניתן לראות רק ביוון, והחזיר אותו כמו חדש לאחר מספר שעות. את הדינגי הבטיח ניקוס להחליף ביום רביעי. כננת העוגן מתווספת למקום מושבן של הבטריות במרומים וכננת חדשה נשלחת ברגעים אלו מאתונה ללפקדה. בינתיים אורי מעסיק את עצמו בשלל עבודות. מחליף חוטי חשמל שרופים, מנורה שגמרה את חייה, ותוך כדי חיפוש אחר מקור חשמל לתנור החדש גילה  נזילה ממשאבת המים המתוקים שהחליטה שהיא חשה געגועים צורבים לחברותיה הבטריות והצטרפה אליהן בבית הקברות של חלקי הדנא. אורי מבלה את זמנו מתחת לכיור וברגע זה ממש הוא קבור בין ערמות כלים, משאבות וכו' ועסוק במלאכת הרכבת המשאבה החדשה.

פרויקט מיוחד מתפתח כאשר אנחנו מחליטים להפוך את השולחן בסלון למיטה בטיחותית עבור הנכדים. כדי שלא יתגלגלו ממנה חלילה, אורי מתקין לה גדר בטיחות שמיטות הילדים היוקרתיות ביותר היו מתגאות בה.

מיטת החלומות עם מעקה הבטיחות

ואם הגעתם עד הלום אז אתם חברים אמיתיים וגיבורים הראויים לאות העוז.

להתראות בפוסט הבא ובתקווה ליותר סיפורי מפרצים ופחות סיפורי תקלות. 
שתהייה לכולכם שנה מקסימה ומלאה בחוויות מרתקות ומענגות.
חתימה טובה!!