הפלגה למנורקה

לאחר 12 יום של עגינה במפרצים, ללא התחברות למקור מים וחשמל, ולאחר ששני נסיונות להתקלח כאשר מד המים עומד על 0 הצליחו אבל ה 3 כשל, נכנסנו למרינה ב AJACCIO  כדי למלא דלק ומים ולהצטייד בכמות הגונה של בגטים וקורסונים לקראת ההפלגה למנורקה.

עקב חיבתנו הידועה לשנת לילה מסודרת, החלטנו לפצל את ההפלגה למנורקה לשניים. להפליג כ 60 מייל לצפון מערב סרדיניה, לעגון לילה במפרץ Rada Della Rella  ומשם להפליג את 200 המייל למנורקה, כך שיהיה רק לילה אחד של משמרות. במזג אויר נאה (אני מתחילה להשמע קצת כמו האנגלים שמכבירים מילים על מזג האויר....אך מה לעשות וחיי הקרוזר תלויים במידה רבה במזג הזה??), הפלגנו לסרדיניה ברוח קדמית של כ 10 קשר, סוול של מטר עד מטר וחצי, מערך מלא ומהירות כייפית של מעל 7 קשר. את הלילה בילינו קשורים לבויה במפרץ קסום ושקט.

יומה הראשון של ההפלגה למנורקה התנהל בעצלתיים, רוח מערבית חלשה מאד, סוול גבוה שהשאירה אחריה הסערה של תחילת השבוע, מפליגים על מנוע - לא משהו שמתפללים אליו אבל... אנחנו בדרכנו לפגוש את סלע שלנו בפלמה דה מיורקה ולא מתלוננים על רוחות חלשות שהן ממילא תמיד עדיפות על סערות. כמובן שידידינו הדולפינים זיהו אותנו לאורך כל הדרך ובעליצות רבה אספו את חבריהם ממרחבי הים התיכון כדי לשחק וללוות אותנו. אפילו את גבו הענק עם השפריץ המוכר של לוויתן זיהינו לא רחוק מאיתנו אבל כל זה הייה רק הקדמה לדבר האמיתי.....

חברים יקרים, אחרי 3 חודשים ויום מאז יצאנו למסע,זה סוף סוף קרה!!!!!

הדייג העלה דג בחכתו! הדייג מחייך, אשת הדייג שמחה וששון וצהלה ב DANA!

אז כפי שאתם בוודאי מבינים, כבר אכלנו טונה בכל האופנים הידועים לנו – בארוחת ערב, למנה ראשונה סושי, ניגרי ומקביליהם, למנה עיקרית – טונה צרובה, למחרת בארוחת צהרים – טונה כבושה בשמן, מלח ותבלינים שונים ועדיין הפריזר מלא טונה – הצילו!!!

מרב שמחה וצהלה, אורי התנדב לחלוקת המשמרות כך שהוא יהיה על הסיפון בזריחה. למי מחברינו שלא מאמין, הוא הנציח את המעמד בתמונה הבאה כדי שתהייה הוכחה.

פינתו של אורי לקרוזרים

חידוש. תת פינה לתודות  הפעם ליותם צימרמן, המכונה בינינו "החבר הטלפוני" . יותם הוא גם שייט, גם חבר, גם חכם אבל בעיקר בעל יכולת מדהימה ללמוד, להתעמק ולחקור כל נושא שאני מציב בפניו. מדובר בנושאים טכניים, מנועים, מערכות חשמל, אלקטרוניקה וכי"וב. ממש כמו במשחק, אני מתלבט באיזה עניין, מטלפן או שולח מייל ליותם אשר "חופר" במוחו ובמקורותיו וחוזר עם תשובות מוצקות.

יש לי חוב קטן ליותם ולמתענינים נוספים בענין ההתנהגות והביצועים של ה"דנא". ובכן ה"דנא" היא קודם כל מפרשית ועל כן ביצועיה על מפרשים לא רעים כלל. כמו כל מפרשית היא אוהבת רוחות צד. ב- 10 קשר היא כבר מייצרת מהירות של כ-7 קשר (ללא ג'ניקר). בגבית וקדמית כהה תתקבל תוצאה דומה ברוח של 12-13 קשר. בקדמית עם מערך מלא היא יכולה להפליג עד 45 מעלות לרוח ועם ראשי בלבד עד 35 מעלות. במלאה מפרשנות מתחילה ב 13 - 15 קשר.

ה DANA בקדמית חדה

על מנוע 1,800-1,900 סל"ד, ים שקט, המהירות 6.8 - 7.2 (היינו יותר מהירים בהתחלה, אולי זה בגלל תוספת במשקל? בבדיקה), כולל התנגדויות של דינגי ושתי חכות לא כולל דגים כמובן, כי אנחנו לא תופשים.

אגב דגים התקשרתי לחברי הותיק, מנחם שפלר משדות ים, ככה התנהלה השיחה:

אני: שפלר, אני לא תופש דגים, מה לעשות?

הוא: שמת חוט במים?

אני: כן

הוא: שתיקה ארוכה.............שמת פיתיון בקצה?

אני: כן

הוא: יופי! אם ככה הכול בסדר.

אז זהו, שפלר יקירי הכול לא בסדר שכן דג על החכה טרם.  הנ"ל נכתב כמובן לפני תפיסת הטונה. אגב לפעמים כשלא בא לי לעשות כלום ומיכל שואלת אותי מה אתה עושה? אני אומר לה שאני דג. זה שלא תופשים הופך ליתרון שכן מדובר במנוחה נצחית.

המשך נתונים. מהירות מקסימלית על מנוע לא בדקנו, מהירות מקסימאלית על מפרשים 8.6-8.8 קשר. לדנא אין "הסחה"  בגלל שיטת ה"ברך" ומיקום הפרופלור, דבר שבילבל בהתחלה והפך לנוח מאוד בהמשך.

בניגוד ל"ליאורה" סירתנו/אהובתנו הקודמת, ה"דנא" יותר גבוהה ויותר קלה ועל כן בים גלי היא "נדנדה" רצינית (נקוה שלא תתפרק בהמשך)

חוב לקרוזרים בסרדיניה. מקומות רבים באי מוגדרים שמורות טבע ועל כן  לפי הפיילוט בוק העגינה בלילה אסורה. זה לא נכון, העגינה ברובם מותרת. בחלק מהמפרצים עם עוגן ובחלק לבויות שהותקנו על ידי השמורה והן מיועדות לכך ללא תשלום.

על האיים הבלאריים – בפרק הבא....

קורסיקה

נפרדנו בקושי מסרדיניה היפהפיה, רק כי זכרנו ששכנתה מצפון יפה כל כך אף היא. אפשר בהחלט לבלות חודשים ארוכים רק במפרצי סרדיניה הקסומים מבלי לחזור לאותו מפרץ פעמיים.

הכניסה  ל BONIFACIO בדרום קורסיקה היא אחת הכניסות המרשימות שיש לנמל כלשהו. כבר מרחוק ניתן להבחין בבתיה של העיר התלויים מעל הצוק באופן המעורר רצון עז לשלוח לשם בדחיפות משאיות של חול וסלעים כדי לתמוך בהם של יפלו חלילה לים ומעלים זכרונות וגעגועים לחוף בית ינאי שלנו (סליחה על ההשוואה אבל געגועים הם געגועים....), שבתיו של המושב תלויים מעל הים ובכל חורף מאבדים במפולות חלק מהחצר הצמודה להם.

הפיורד הצר והארוך המוביל אל העיר והמפרץ היוצא ממנו כאשר המצודה והעיר העתיקה תלויים מעליהם, הנם מחזה עוצר נשימה. מוכרחים להודות שעצירת הנשימה היא גם תוצאה של הדריכות לה נדרשים שייטים בכניסה למקום הצר וההומה הזה. 

אורי לא נראה מוטרד מהמולת הכניסה למפרץ בוניפאצ'ו

לאחר מבצע העגינה (ראו פינתו של אורי),

מפרץ la catena בתוך מפרץ בוניפאצ'יו

הטיול בסמטאות העיר והארוחה הראשונה בקורסיקה השלימו יום שכולו חוויה לעין ולחיך.

דלי ענק המכיל קילו מולים ברוטב מדהים עם המון גבינה מותכת מעל - תענוג!

התחזית נבאה סערה המתקרבת לשני מוקדים – לצפון האי ולדרום. החלטנו לטפס לכיוון AJACCIO    שנראתה כמקום השקט היחידי ושממנה ניתן לצאת גם לטיולים ברכב למרכז האי ולאורך החופים אליהם לא נגיע עם הסירה. בדרך עגנו לילה במפרץ ROCCAPINA המהמם ביופיו וכמובן שלא הייה מנוס מלטפס למצודה המגינה עליו גם כי היא שם וגם כי גילינו שבמפרצים אין קליטה סלולרית ואם רוצים תחזית או סתם לקשקש עם מישהו אז צריך לטפס...

ה - DANA במפרץ ROCCAPINA

AJACCIO, עיר הבירה של קורסיקה, נראית במבט ראשון ובאור יום כעיר סתמית ביותר ולא מרשימה במיוחד, מתעוררת בלילה כמו איזו סינדרלה לעיר שוקקת חיים, סמטאותיה מתמלאות בהמוני אדם, שולחנות אוכל ושתיה, דוכנים לממכר כל דבר, זמרים ולהקות נגינה, בימות ריקודים והכל בחיוך, בחן ובעליזות. אנחנו לא דוברי צרפתית ומקורותיו של אורי באיטליה, אבל לא נעים להודות – הקורסיקאים והצרפתים (שמשום מה יצא להם שם רע בעולם), הם לאין שיעור יותר מנומסים, אדיבים, מסבירי פנים ושירותיים מהסיציליאניים והסרדינים. בעוד שבסרדיניה וסיציליה הולך רגל מרגיש שהוא במשימת התאבדות בכל פעם שהוא מנסה לחצות כביש במעבר חציה, כאן יעצרו לך גם כאשר אתה עומד בנחת וממתין לחצות במקום שאין בו מעבר חציה. בשבילי הטיולים, במרינות וסתם ברחוב כל ילד ומבוגר מקדים בחיוך עם בונז'ור וניד ראש, הנהגים לא צופרים כאשר מישהו נוסע לאט בחיפוש אחר כתובת או סתם עומד לשוחח עם חבר. בעוד שבכל מסעדה בסרדיניה מצאנו בחשבון פריט שלא הזמנו או שמחירו של הפריט לא תאם את מחירו בתפריט, כאן נראה שהתייר מוזמן לשים מבטחו במארחים, הם הגונים והוגנים. אין כמו הצלחת הזו להדגים את הנושא... וכפי שאולי ניתן לראות, אפילו אנחנו לא הצלחנו להתגבר על הצלחת המאד נדיבה הזו.

לפני

אחרי

הטיול לפנים האי מזמן נופים מרהיבים. בסך הכל מרחק של שעת נסיעה מפריד בין הבוגונביליות וההרדופים של עיירות החוף ליערות צפופים של ארזים ואלונים, מפלי מים ונחלים שמימיהם זורמים וצלולים, צוקים וסלעים פראיים בהרים הגבוהים שבסמוך ל CORTE.

נדמה שבכל מקום אליו אנחנו מגיעים חוגגים את יום העצמאות, אז למרות שהקורסיקאים נורא רצו להיות עצמאיים, מסתבר שבכל ההיסטוריה שלהם הם חוו רק 14 שנות עצמאות אמיתית. ביתר הזמן הם נשלטו על ידי מישהו אחר. כך מצאנו עצמנו שותפים ליום העצמאות הצרפתי במופע זיקוקים זוהר.

לאלו מכם שעוקבים אחר המסלול שלנו בקישור למפת הגוגל, אני מעריכה את הנימוס שלכם על כך שלא הערתם כי בכל פעם שנכנסים לקישור חוזרים ללומברדה אשר בקרואטיה וצריך לגלול הרבה כדי לראות את מסלול המסע. "רבתי" עם הנושא הטכנולוגי הזה לא מעט עד אשר יועצי החכם לנושאי מיחשוב, אברהם אורי, הקדיש לי מזמנו ונסיונו ופתר את הנושא אחת ולתמיד. אתם מוזמנים להכנס לקישור ולראות את מיקומנו הנוכחי ללא הצורך לעבור על כל המסע בכל כניסה.

פינתו של אורי לקרוזרים

כניסה ויציאה מאיטליה – כלי שייט (הנושא דגל שאינו שייך לגוש היורו), המגיע ממדינה השייכת לגוש, נדרש לעבור במשטרת הגבולות וב CUSTOM ולהצטייד בהיתר שייט באיטליה אותו עליו להחזיר ל CUSTOM  בנמל היציאה. בדרך כלל הם לא יחתימו את הפספורט מכיוון שזה תפקידה של המדינה הראשונה אליה נכנסים בגוש. במקרה שלנו היוונים לא החתימו לנו את הדרכונים אז  האיטלקים עשו זאת. הממונה על קשרי חוץ ב DANA  מוסרת:"בחפשכם את הרשויות בנמלי איטליה כדי לערוך סידורי כניסה ויציאה, תעשו לעצמכם טובה גדולה אם תפסיקו לחפש את ה CUSTOM  או את ה HARBOURMASTER ופשוט תזכרו שאתם צריכים את ה CAPITANERIA DI PORTO," אחרת תמצאו עצמכם משוטטים מצד אחד של הנמל למשנהו בחיפושים והסברים לרשויות הלא נכונות אחר מבוקשכם.

כניסה ויציאה מצרפת (קורסיקה) – ההסבר שקיבלנו מרשויות הנמל בקורסיקה הוא שכלי שייט (הנושא דגל שאינו שייך ליורו) המגיע ממדינה השייכת לגוש, אינו נדרש להרשם בכניסה ו/או ביציאה מצרפת.  הרושם הכללי הוא ש"הגוש" קצת מבולבל ונהלים משתנים ממקום למקום , אפילו בתוך אותה ארץ.

מכל מקום בעוד מספר ימים אנו מתכננים לבצע כניסה בספרד ונמשיך לעדכן בנושא זה.

עגינה במפרץ BONIFACIO

כאמור המעגן הוא מעין פיורד ארוך וצר, ממערב למזרח עד מרכז העירה אורכו כ-1700 מ', רוחבו 100-200מ' (משתנה). באמצע ישנם שני מפרצים. אופציה ראשונה לעגינה (במחיר סביר) היא במפרץ la catena , עגינה לא פשוטה אך שווה מאמץ. לכאורה יש מורינג קשור לסלעים אך מרביתם קרועים ובצד הנכון (הים)אינם קשורים לשום מקום. יש אפוא להכין גם דינגי וחבלים , גם עוגן וגם חבלים לתפיסת סירה  בלונג סייד על מנת שלא להזרק ברוח למשך ההתארגנות. במיוחד אם אתם רק שניים. הרוח (חזקה בדרך כלל) מערבית בתוך הפיורד ומשתנה לדרומית מערבית במפרץ. מים וחשמל – אין, מרחק למרכז העיר 5 דקות עם דינגי, מחיר-20 יורו ללילה.

האופציה השנייה לעגינה הינה במרינה אשר בהמשך הפיורד. רמת עגינה גבוהה ביותר כולל הגנה מהרוח, מורינג, מים וחשמל. מחיר- 80 יורו ללילה.   אנחנו עגנו במפרץ.

עגינה ב AJACCIO

באז'סיו  ניתן לעגון ב-3 מקומות. הראשון והכי פופולארי פשוט לזרוק עוגן, בסמוך למרינה הצפונית Charles Ornano) ), העגינה בחינם. יש לשים לב: א) לעומק, 10-20 מ'. להכין שרשרת\חבל ארוכים. ב) לא להטיל את העוגן באזור שמיועד לאוניות שכן תתבקשו לשנות מיקום.

האפשרויות הנוספות הן  במרינה Charles ornano – 67 יורו ללילה  ומרינהvieux  46 יורו ללילה.

אנחנו עגנו במפרץ.

יש לי חוב קטן, ה"מיסטרל", ובכן ככה זה נראה. חגיגה לגולשים (הנקודה שם זה אני)אך אימת יאכטונרים. כמו ה"בורה" באדריאטי וה"מלטמה" באגאי, רצוי לברוח מהים הפתוח, למפרץ או נמל. המיסטרל היא רוח מגיזרה צפונית במקור, "נופלת" על מערב קורסיקה וצפון סרדיניה מכיונים של מערבית צפון מערבית עד צפונית מערבית בעוצמות של 25-35 קשר. בניגוד ל"ליבציו" (מערבית) שמביאה עמה חום ולחות (לעיתים עננות וגשם) המיסטרל מביא אויר קריר ויבש ושמים כחולים...כחולים.

"חופים הם לפעמים געגועים"....

היו שהעזו ושאלו איך מתגברים על הגעגועים במסע שכזה, לילדים, לנכד, לבני משפחה, חברים, בית שפה ובכלל...

אז זהו, שלא מתגברים. הגעגועים הם חלק בלתי נפרד מהמסע הזה והם מלווים אותנו בכל מפרץ, בכל חוף, בכל פריחה, בכל מסעדה ועם כל כוס יין. וכמו שסלע שלנו אומר – להגשמתו של כל חלום יש מחיר. הגעגועים הם המחיר שאתם ואנחנו משלמים.

כשהגענו למפרץ  ARZACHENA  המוגן והעיירה CANNIGIONE  שנראתה מקום חביב לבלות בו, החלטתי לקפוץ לביקור של שבוע בארץ, להסניף חזק חזק את הילדים והנכד שלי ולחזור עם בטריות טעונות להמשך המסע. החלטנו שאורי ישאר לשמור על  ה DANA ויסגור פערים ברשימת העבודות הבלתי נגמרת שלו.

טיפ למטייל – כדאי להחליט לקפוץ לביקור במקום שהטיסות ממנו ואליו נוחות ולא כאשר הלב נשבר מגעגועים כי אז תמצאו עצמכם נוסעים בשני אוטובוסים, רכבת ושני מטוסים ועוד ממתינים בין אמצעי התחבורה השונים כדי להגיע לאהובי נפשכם לאחר 24 שעות ויותר בכל כיוון.

אז בזמן שאני התחבקתי, נישקתי ונשמתי ילדים ונכד, נפגשתי עם בני משפחה וחברים וזכיתי לאירוח מלכותי אצל חבריי עיריתי ורובי בלאו, אורי השתלט על רשימה מרשימה ביותר של משימות שגם עכשיו, שלושה ימים לאחר שחזרתי, אני עוד מגלה חלק מהן.
קודם כל הוא הנציח את זריחת הירח ברגע שהשמש שקעה - נפלא, נכון?

מיד אחר כך הוא סיים להשחיל את כל 107 הקונוסים של העוגן צף – הידד!!! עכשיו לא נותר אלא להתאמן בלזרוק ולאסוף אותו ולקוות שלא נזדקק לו בזמן אמת.

חבלי ה gangway (הגשר היורד מהסירה לרציף), הוחלפו לחבלים נעימים למגע יפים למראה וקלועים כהלכה.

לעודפי המים מהדוד והמזגן שעד עתה נאספו בקופסה כדי שלא יתאספו בבילג', סודר צנור שמוביל אותם לאחר כבוד אל מיכל עם משאבה ומצוף השואבת אותם החוצה אוטומאטית.

שני מפרשי חלוץ נוספים, נבדקו, הותאמו להם מעלנים והם נקשרו מוכנים להרמה על הסיפון.

הלוקרים בקוקפיט סודרו כך שציוד שאנו נזקקים לו לעיתים תכופות יהיה זמין על חשבון ציוד פחות נדרש.

קורוזיה שהחלה להצטבר על הברזים ברחבי הסירה, הוסרה והברזים הוברקו.

ההגאים שאמנם הפסיקו לרעוד אך החלו לדפוק ולהשמיע קולות לא סימפטיים, טופלו והושתקו.

ואחרון חביב- בקבינה שלנו הותקן שעון חדש ויפה במקום זה שהיה שם באופן זמני וביני לביני כבר חשבתי שהזמניות הזו נצחית כמו אחרות שקדמו לה.

אני חזרתי כאשר במזוודותיי 4 דברים שנזקקנו להם ביותר: הראשון  – תאריך ביקור של סלע אצלנו, השני, חלוץ נוסף שהשארנו בבית עקב בעיות משקל עודף, השלישי – קפסולות קפה למכונת האספרסו וכמובן ערמת ספרים חדשה.

עם חזרתי ניצלנו את התנופה שאחזה באורי וסידרנו יחד את הצמצום השלישי של המפרש הראשי. נראה כאילו סימנו V  על כל רשימת העבודות. אבל האמת שאני ממש לא משלה את עצמי, ברור לי שתוך יומיים אורי ימציא רשימה חדשה....

הימים האחרונים עוברים בנעימים במפרצים מהממים, כאשר את האדום של הגרניום הפורח ביוון מחליף הסגול הבוער של הבוגנביליות בסרדיניה.

מפרץ CERVO

"סתם" בית, עם דשא, פרחים, מזח וסירה...

וגם לזו קוראים יאכטה

התמונות הבאות צולמו במפרצי שמורת הטבע של איי LA MADDALENA. מין גן עדן שכזה אשר סביבו בנו עשירי איטליה את בתי הקיץ שלהם שמשתלבים בנוף מבלי להפריע לו. פשוט מדהים!

פינתו של אורי לקרוזרים
קודם כל למי שלא הבין עד עכשיו מה זה קרוזר, אז הנה דוגמה לדבר האמיתי - 

סרדיניה וקורסיקה הם איים מדהימים ומומלץ לכל חובב ים (לא רק קרוזר) לשייט בהם\דרכם. למי שזה רחוק מדי מנמל הבית, ניתן לשכור כאן במקומות רבים ובמגוון רחב יאכטות מכל הסוגים.

כאמור שני האיים  יפהפיים אך הצד הצפון מזרחי של סרדיניה והדרום מערבי של קורסיקה מפורצים במיוחד ועל כן אטרקטיביים יותר.

עגינה - אפשרויות העגינה מגוונות ולמעשה כל בחירה בכל רגע נתון אפשרית. 1.עגינה במפרץ בחינם. 2. עגינה על בויות במחיר סמלי 3. עגינה במרינות מכל הסוגים, מ 20 יורו, עד 150 יורו ללילה.

זמן - זמן מומלץ, הם החודשים מאי ויוני. מזג האוויר מתאים גם ביולי ואוגוסט  אך כאן באיטליה וצרפת גם למבוגרים יש חופש גדול, יוצא אפוא שכל המרינות משנות מחיר ב-1 ליולי ומכפילות את מחירן ואף למעלה מכך. הזולות (העירוניות) מעלות גם בפי ארבע. לא לשכוח, כמו בכל איטליה הדרומית, לפני כניסה למרינה להסכים קודם על התנאים והמחיר.

תחביבים - למי שמשלב לצד השייט תחביבים נוספים, זה המקום. ביבשה: ג'יפים, אופנים ורגל. בים השמים הם הגבול: גלישת רוח וקייט, חתירה, קיאקים, צלילה ודייג. הכול כאן מתנהל ברמה גבוהה ומקצועית.

מזג האוויר  כאן בקיץ פשוט מושלם. 24-27 מעלות ביום, 19-22 מעלות בלילה. השמים כחולים, כמו שניתן לראות אצלנו רק בחורף, לחות יחסית נמוכה כ-50-60% (הערכה). רוחות: קצת מסובך. מבלי לחפור יתר על המידה  בצפון סרדיניה ובדרום קורסיקה הרוחות משתנות 10-20 קשר . רצוי לעקוב יום יום ובהתאם לגזרה, לעמוד במפרץ ב-אוף שור. אזהרה! במחזורים של 5-7 ימים נכנסת ה -  LIBECCIO   ליום, יומיים. רוח מערבית עד צפון מערבית חזקה, עד 35 קשר (זאת לא מיסטרל עליה נדבר פעם אחרת) רצוי לא להימצא במיצר, במפרץ זה בסדר. אני באופן אישי עוזב הכול ונוסע לגלוש. מהמרכז ודרומה, בסרדיניה ומהמרכז צפונה בקורסיקה, משטר הרוחות משתנה.