קורסיקה

נפרדנו בקושי מסרדיניה היפהפיה, רק כי זכרנו ששכנתה מצפון יפה כל כך אף היא. אפשר בהחלט לבלות חודשים ארוכים רק במפרצי סרדיניה הקסומים מבלי לחזור לאותו מפרץ פעמיים.

הכניסה  ל BONIFACIO בדרום קורסיקה היא אחת הכניסות המרשימות שיש לנמל כלשהו. כבר מרחוק ניתן להבחין בבתיה של העיר התלויים מעל הצוק באופן המעורר רצון עז לשלוח לשם בדחיפות משאיות של חול וסלעים כדי לתמוך בהם של יפלו חלילה לים ומעלים זכרונות וגעגועים לחוף בית ינאי שלנו (סליחה על ההשוואה אבל געגועים הם געגועים....), שבתיו של המושב תלויים מעל הים ובכל חורף מאבדים במפולות חלק מהחצר הצמודה להם.

הפיורד הצר והארוך המוביל אל העיר והמפרץ היוצא ממנו כאשר המצודה והעיר העתיקה תלויים מעליהם, הנם מחזה עוצר נשימה. מוכרחים להודות שעצירת הנשימה היא גם תוצאה של הדריכות לה נדרשים שייטים בכניסה למקום הצר וההומה הזה. 

אורי לא נראה מוטרד מהמולת הכניסה למפרץ בוניפאצ'ו

לאחר מבצע העגינה (ראו פינתו של אורי),

מפרץ la catena בתוך מפרץ בוניפאצ'יו

הטיול בסמטאות העיר והארוחה הראשונה בקורסיקה השלימו יום שכולו חוויה לעין ולחיך.

דלי ענק המכיל קילו מולים ברוטב מדהים עם המון גבינה מותכת מעל - תענוג!

התחזית נבאה סערה המתקרבת לשני מוקדים – לצפון האי ולדרום. החלטנו לטפס לכיוון AJACCIO    שנראתה כמקום השקט היחידי ושממנה ניתן לצאת גם לטיולים ברכב למרכז האי ולאורך החופים אליהם לא נגיע עם הסירה. בדרך עגנו לילה במפרץ ROCCAPINA המהמם ביופיו וכמובן שלא הייה מנוס מלטפס למצודה המגינה עליו גם כי היא שם וגם כי גילינו שבמפרצים אין קליטה סלולרית ואם רוצים תחזית או סתם לקשקש עם מישהו אז צריך לטפס...

ה - DANA במפרץ ROCCAPINA

AJACCIO, עיר הבירה של קורסיקה, נראית במבט ראשון ובאור יום כעיר סתמית ביותר ולא מרשימה במיוחד, מתעוררת בלילה כמו איזו סינדרלה לעיר שוקקת חיים, סמטאותיה מתמלאות בהמוני אדם, שולחנות אוכל ושתיה, דוכנים לממכר כל דבר, זמרים ולהקות נגינה, בימות ריקודים והכל בחיוך, בחן ובעליזות. אנחנו לא דוברי צרפתית ומקורותיו של אורי באיטליה, אבל לא נעים להודות – הקורסיקאים והצרפתים (שמשום מה יצא להם שם רע בעולם), הם לאין שיעור יותר מנומסים, אדיבים, מסבירי פנים ושירותיים מהסיציליאניים והסרדינים. בעוד שבסרדיניה וסיציליה הולך רגל מרגיש שהוא במשימת התאבדות בכל פעם שהוא מנסה לחצות כביש במעבר חציה, כאן יעצרו לך גם כאשר אתה עומד בנחת וממתין לחצות במקום שאין בו מעבר חציה. בשבילי הטיולים, במרינות וסתם ברחוב כל ילד ומבוגר מקדים בחיוך עם בונז'ור וניד ראש, הנהגים לא צופרים כאשר מישהו נוסע לאט בחיפוש אחר כתובת או סתם עומד לשוחח עם חבר. בעוד שבכל מסעדה בסרדיניה מצאנו בחשבון פריט שלא הזמנו או שמחירו של הפריט לא תאם את מחירו בתפריט, כאן נראה שהתייר מוזמן לשים מבטחו במארחים, הם הגונים והוגנים. אין כמו הצלחת הזו להדגים את הנושא... וכפי שאולי ניתן לראות, אפילו אנחנו לא הצלחנו להתגבר על הצלחת המאד נדיבה הזו.

לפני

אחרי

הטיול לפנים האי מזמן נופים מרהיבים. בסך הכל מרחק של שעת נסיעה מפריד בין הבוגונביליות וההרדופים של עיירות החוף ליערות צפופים של ארזים ואלונים, מפלי מים ונחלים שמימיהם זורמים וצלולים, צוקים וסלעים פראיים בהרים הגבוהים שבסמוך ל CORTE.

נדמה שבכל מקום אליו אנחנו מגיעים חוגגים את יום העצמאות, אז למרות שהקורסיקאים נורא רצו להיות עצמאיים, מסתבר שבכל ההיסטוריה שלהם הם חוו רק 14 שנות עצמאות אמיתית. ביתר הזמן הם נשלטו על ידי מישהו אחר. כך מצאנו עצמנו שותפים ליום העצמאות הצרפתי במופע זיקוקים זוהר.

לאלו מכם שעוקבים אחר המסלול שלנו בקישור למפת הגוגל, אני מעריכה את הנימוס שלכם על כך שלא הערתם כי בכל פעם שנכנסים לקישור חוזרים ללומברדה אשר בקרואטיה וצריך לגלול הרבה כדי לראות את מסלול המסע. "רבתי" עם הנושא הטכנולוגי הזה לא מעט עד אשר יועצי החכם לנושאי מיחשוב, אברהם אורי, הקדיש לי מזמנו ונסיונו ופתר את הנושא אחת ולתמיד. אתם מוזמנים להכנס לקישור ולראות את מיקומנו הנוכחי ללא הצורך לעבור על כל המסע בכל כניסה.

פינתו של אורי לקרוזרים

כניסה ויציאה מאיטליה – כלי שייט (הנושא דגל שאינו שייך לגוש היורו), המגיע ממדינה השייכת לגוש, נדרש לעבור במשטרת הגבולות וב CUSTOM ולהצטייד בהיתר שייט באיטליה אותו עליו להחזיר ל CUSTOM  בנמל היציאה. בדרך כלל הם לא יחתימו את הפספורט מכיוון שזה תפקידה של המדינה הראשונה אליה נכנסים בגוש. במקרה שלנו היוונים לא החתימו לנו את הדרכונים אז  האיטלקים עשו זאת. הממונה על קשרי חוץ ב DANA  מוסרת:"בחפשכם את הרשויות בנמלי איטליה כדי לערוך סידורי כניסה ויציאה, תעשו לעצמכם טובה גדולה אם תפסיקו לחפש את ה CUSTOM  או את ה HARBOURMASTER ופשוט תזכרו שאתם צריכים את ה CAPITANERIA DI PORTO," אחרת תמצאו עצמכם משוטטים מצד אחד של הנמל למשנהו בחיפושים והסברים לרשויות הלא נכונות אחר מבוקשכם.

כניסה ויציאה מצרפת (קורסיקה) – ההסבר שקיבלנו מרשויות הנמל בקורסיקה הוא שכלי שייט (הנושא דגל שאינו שייך ליורו) המגיע ממדינה השייכת לגוש, אינו נדרש להרשם בכניסה ו/או ביציאה מצרפת.  הרושם הכללי הוא ש"הגוש" קצת מבולבל ונהלים משתנים ממקום למקום , אפילו בתוך אותה ארץ.

מכל מקום בעוד מספר ימים אנו מתכננים לבצע כניסה בספרד ונמשיך לעדכן בנושא זה.

עגינה במפרץ BONIFACIO

כאמור המעגן הוא מעין פיורד ארוך וצר, ממערב למזרח עד מרכז העירה אורכו כ-1700 מ', רוחבו 100-200מ' (משתנה). באמצע ישנם שני מפרצים. אופציה ראשונה לעגינה (במחיר סביר) היא במפרץ la catena , עגינה לא פשוטה אך שווה מאמץ. לכאורה יש מורינג קשור לסלעים אך מרביתם קרועים ובצד הנכון (הים)אינם קשורים לשום מקום. יש אפוא להכין גם דינגי וחבלים , גם עוגן וגם חבלים לתפיסת סירה  בלונג סייד על מנת שלא להזרק ברוח למשך ההתארגנות. במיוחד אם אתם רק שניים. הרוח (חזקה בדרך כלל) מערבית בתוך הפיורד ומשתנה לדרומית מערבית במפרץ. מים וחשמל – אין, מרחק למרכז העיר 5 דקות עם דינגי, מחיר-20 יורו ללילה.

האופציה השנייה לעגינה הינה במרינה אשר בהמשך הפיורד. רמת עגינה גבוהה ביותר כולל הגנה מהרוח, מורינג, מים וחשמל. מחיר- 80 יורו ללילה.   אנחנו עגנו במפרץ.

עגינה ב AJACCIO

באז'סיו  ניתן לעגון ב-3 מקומות. הראשון והכי פופולארי פשוט לזרוק עוגן, בסמוך למרינה הצפונית Charles Ornano) ), העגינה בחינם. יש לשים לב: א) לעומק, 10-20 מ'. להכין שרשרת\חבל ארוכים. ב) לא להטיל את העוגן באזור שמיועד לאוניות שכן תתבקשו לשנות מיקום.

האפשרויות הנוספות הן  במרינה Charles ornano – 67 יורו ללילה  ומרינהvieux  46 יורו ללילה.

אנחנו עגנו במפרץ.

יש לי חוב קטן, ה"מיסטרל", ובכן ככה זה נראה. חגיגה לגולשים (הנקודה שם זה אני)אך אימת יאכטונרים. כמו ה"בורה" באדריאטי וה"מלטמה" באגאי, רצוי לברוח מהים הפתוח, למפרץ או נמל. המיסטרל היא רוח מגיזרה צפונית במקור, "נופלת" על מערב קורסיקה וצפון סרדיניה מכיונים של מערבית צפון מערבית עד צפונית מערבית בעוצמות של 25-35 קשר. בניגוד ל"ליבציו" (מערבית) שמביאה עמה חום ולחות (לעיתים עננות וגשם) המיסטרל מביא אויר קריר ויבש ושמים כחולים...כחולים.