צרו איתנו קשר במייל:

כתבו לנו למייל שלנו: dana@memail.co.il

יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

מסיציליה לכרתים SICILY TO CRETE

ההמתנה למזג אויר שיאפשר הפלגה לכרתים ולהצטרפותו החוזרת של שפלר לחלק הזה של המסע, סיפקה לנו ימים נעימים בקטניה וסביבתה בחברתם של נירית וכריס. בבקרים יצאנו בשלשה לצעידות נמרצות על טיילת הנמל וברחובות העיר (1 אורי נשאר ל"שמור על הסירה" בכל בוקר), חוזרים עמוסים במוצרים טריים מהשוק הססגוני הסמוך לנמל, ממשיכים בעבודות שוטפות בסירות ואחר הצהריים, לאחר "שלפט שטונדה" יוצאים והפעם כל הארבעה, לסיורים נינוחים בעיר, מלקקים ג'ילטה, מסמנים את המסעדה לערב או מבשלים באחת הסירות ומגלים רבדים נוספים של העיר. יום אחד התפצלנו לשני מוזיאונים - כריס, הרציני שבינינו, נכנס למוזיאון שמציג את כיבוש סיציליה על ידי בנות הברית במלחמת העולם השניה ואורי, נירית ואני בחרנו במוזיאון הסרטים - בונבונירה אמיתית שאם אתם בסביבה, שווה לבקר בה. המוזיאון מציג את ההיסטוריה של תעשית הסרטים באופן מלבב כל כך - פשוט תענוג. רב הזמן מסתובבים במעין בית מידות סיציליאני משנות ה 50 של המאה הקודמת, כאשר בכל חדר מחדרי הבית מוקרנות סצנות מסרטים מפורסמים הקשורים עם החדר הספציפי - על המיטה בחדר השינה מוקרנות סצנות מחדר המיטות, בתוך האמבטיה עצמה מוקרנות סצנות ידועות המתרחשות בחדר האמבטיה  כגון "פסיכו", הטוב הרע והמכוער וכך הלאה בכל חדר. יצאנו עם חיוך ענק ופגשנו את כריס שמטבעו של המוזיאון שהוא שהה בו לא בדיוק יצא עם חיוך אך בהחלט נתן ציון גבוה למוזיאון עצמו.
באחד הערבים האזנו לקונצרט, שהייה אמור להערך בתאטרון בליני המקסים בעיר
תאטרון בליני - קטניה
תאטרון בליני - קטניה


תאטרון בליני - קטניה

וזו היתה הסיבה העיקרית לרצוננו להאזין לו. ברגע האחרון הועבר הקונצרט למתחם אחר בעיר - מעין פטיו ענק פתוח לשמים ותחום במבנים עתיקים. ערב בהיר, לאחר יומיים של גשם ששטף את העיר וריענן את האויר הלוהט, מנצח צעיר וחינני, מוסיקה קלאסית טובה, אנשים חייכניים, מה עוד נבקש??? הייה בהחלט מהנה. 
יום אחד הוקדש לטיול בעיר סירקוזה שאנחנו שמחנו מאד על ההזדמנות לשוב ולתור אותה ואילו לנירית וכריס זו היתה הפעם הראשונה בעיר המדהימה הזו. בנוסף לכיכרות, המיזרקות, הכנסיות והמבנים המרשימים של העיר, זכינו הפעם גם בביקור במקווה מהמאה ה 15 הנחשב לעתיק ביותר באירופה והוא השריד היחידי ליהדות סירקוזה שגורשה מהעיר ב 1493.
ככר ארכימדס - סירקוזה


הכניסה למקווה בסירקוזה

הדומו בסירקוזה

ב 4 לספטמבר בשלו התנאים לצאת שוב לים. ערב קודם קיבלנו בחיבוק ובכיף את שפלר ידידנו ששוב מילא את הסירה בספרים, שוקולדים והרבה צחוק. נפרדנו מנירית וכריס לאחר שבועיים של בילוי משותף ומהנה ביותר והשארנו אותם להמשך קורס האיטלקית אליו הם הלכו כל בוקר כתלמידים חרוצים ורציניים ויצאנו לעבר כרתים.
שתי היממות הראשונות עברו בהפלגה משולבת של מנוע ומפרשים ברוח קדמית מאד חלשה שהזכירה לנו כי בים תיכון שלנו אולי עדיף להפליג על מנועית ובכל אותם שייטים שפגשנו בדרך והסבירו לנו שהם לא נכנסים לים תיכון בדיוק בגלל הסיבה הזו - אין להם שום כוונה להמתין לרוח שתנשב מהכיוון הנכון ובעוצמה הרצויה כדי להגיע למחוז חפצם. אבל...זה הים שלנו, עליו גדלנו וכאן ביתינו אז אנחנו דוקא אוהבים אותו!
זריחה ים תיכונית - שווה לחזור אליה!

הקטנה תפסה אתנו טרמפ למשך שעות רבות 

בבוקרו של היום השלישי, אני במשמרת השחר, עם אור ראשון זורקת את 2 החכות למים בנוסף לקרס המצחיק של ג'ון שנגרר אחרינו במילא כל הלילה. שפלר עולה עם הקפה כאשר אני מסבה את תשומת לבו לעובדה שהגומי של "קרס ג'ון" מתוח משהו והוא מגלה כי החוט עצמו שט מצד לצד במהירות לא שגרתית - אומנם בבוקר אנחנו תופסים לאט, אבל הבנו שיש משהו בקצה החוט ולאחר דקות ספורות עלתה לסיפון טונה נאה. בעוד אני ממלמלת שאפשר להוציא את שתי החכות האחרות מהמים ושפלר מנקה את הקרס במים על ידי גרירתו, נתפסה טונה נוספת ובעודנו מעלים אותה לסיפון זמזמה גם אחת החכות והחוט שלה רץ בעקבות דג נוסף. לשמחתנו, עד שהתפננו לטפל בחכה, הצליח הדג להימלט חזרה לים. 



ושוב הנוהל של ניקוי דגים, נקוי סירה ורחצה בים... שמסתיימים בטונה צרובה ברוטב לימון ושום ומרק דגים של אורי שאין טעים ממנו בעולם כולו - בדוק!!!!
לפנות ערב של היממה השלישית "גילינו" שבשינוי קורס קטן נוכל לעגון למשך הלילה באי קטירה במקום להחזיק משמרות לילה ולהגיע מוקדם בבוקר לכרתים. עשינו את השינוי המתבקש וזכינו להתעורר בבוקר למפרץ הרגוע והיפהפה של קטירה,

KITHIRA
KITHIRA
KITHIRA





















מבלי שהקפטן שלנו יתן לנו זמן לכבוש את המצודה, כי בכל זאת צריך להגיע לכרתים...
עגנו בחניה, עיר הנמל היפה בצפון מערב כרתים, קשורים למזח העירוני המספק מים וחשמל, בסמוך לבארים התוססים, ולגדודי התיירים הגודשים את העיר ומתקתקים במצלמותיהם ללא  הרף. 
ה"דנא" ברציף חניה
לחזור ליוון בכלל ולכרתים בפרט זה כיף גדול! האנשים ידידותיים ומביני ים - דהיינו, יודעים להחזיק חבל ומבינים מה הסקיפר רוצה כאשר הוא ניגש עם הסירה לרציף, מחירי העגינה מגוחכים (4 יורו לעומת 40 ויותר ביתר מדינות הים התיכון...) האוכל טרי וטעים, הרצינה, למי שמתרגל אליה -  מרעננת, הגפנים, הבוגונביליות הפורחות, העציצים בכל פינה, ההיסטוריה שמונחת בכל אתר ומספרת סיפורי גבורה ומיתולוגיה והים על גווניו השונים - כיף אמיתי!
אז בזמן ששפלר ממתין לטיסה שתקח אותו הביתה ואנחנו ממתינים לסלע שלנו, שיגיע עם דינה שלו ואדם חברו, המצטרפים לשבוע של GRAND FINALE, הסתובבנו בחניה וגמענו את פינות החמד שלה מבלי להתעייף ממנה אפילו לרגע.
הקפה הקר של יוון - כמה יפה! כמה טעים!


בית הכנסת בחניה, שריד מרגש לקהילה שהושמדה בשואה


CHANIA - CRETE












 



CHANIA - CRETE

וכשליווינו את שפלר לשדה התעופה, תוך כדי בדיקת מקומות עגינה אפשריים לשבוע הבא, עצרנו להתפעל מהנוף ואפילו הספקנו לסייר בחורבות קנוסוס המינואית.
KNOSOS






תגובה 1:

סמדר צ'ייפי אמר/ה...

שנות החמישים של המאה הקודמת זה מתי שאנחנו נולדנו. עושה אותנו מאוד זקנות.
אני הייתי בקנוסוס כשהפלגתי עם כיתתי, יסעור. אני מניחה ששום דבר לא "התחדש" שם. תמשיכו לעשות כייפים. עוד רגע זה נגמר. נשיקות. דרי.