מפריווזה לפקסוס - יוני 2017

שוב אנחנו ב"דנא", הבית השט שלנו, סביבנו מי בדולח טורקיזיים, גבעות מכוסות צמחיה ירוקה ועבותה, סירות עוגנות סביב, תיירים צלויים בשמש, שחפים צורחים, מגינים על אפרוחיהם בחירוף נפש ולפנינו קיץ שלם של הפלגה נינוחה בים האדראיטי בחברת חברים ובני משפחה – כיף אמיתי.

כשהגיע חודש מאי התחיל אורי לסמן שהגיע הזמן לצאת, להוריד את הסירה למים ולהפליג ואני שסולדת מהקור האירופאי ומחפשת כל הזדמנות כדי להשאר עוד יום שני עם הנכדים ועוד ערב שישי של ארוחה משפחתית נאחזתי ביום ההולדת של שחר ובחג השבועות כסיבות מצויינות לדחות את מועד הנסיעה לתחילת יוני.

אז חגגנו בשמחה את יום ההולדת 3 לשחר שלנו, חגגנו את חג השבועות, בילינו בנעימים עם בני המשפחה ובערב שישי הסנפנו עוד פעם אחת אחרונה את הילדים והנכדים שלנו ושמנו פעמנו לעבר ה"דנא" שהמתינה לנו בסבלנות על היבשה ב PRIVEZA בצפון מערב יוון.

אני אוהבת את השהיה על ה"דנא" אבל לא כשהיא מתחפשת לבית מחוץ למים, אז חלק גדול מהשירותים שהיא רגילה להעניק לדייריה לא ניתנים לשימוש. אל תאמינו לאף אחד שמספר שזה כיף לגור ביאכטה שנמצאת מחוץ למים – זה ממש לא! מכיוון שמועד ההורדה למים של ה"דנא" נקבע רק ליומיים לאחר הגעתנו, שכרנו רכב וחדר במלון קטן וחמוד בפריבזה.

ניצלנו את היומיים הללו לשלל עבודות, נקיונות, סידורים ותיקונים של הסירה כדי שהכל יהיה מוכן ליציאה לים מהר ככל האפשר. (פרטים של בעלי מקצוע בפינתו של אורי לקרוזרים). 

הבטחתי לאלה מקוראי הנאמנים שאינם נמנים על חבורת השייטים שאסביר ואדגים מה זה אומר סירה מחוץ למים, כי בכל פעם שציינתי שהסירה נמצאת ב"חניה" מחוץ למים הורמו גבות וסימני שאלה ריצדו באישונים. אז כך נראית ה"דנא" כשהיא מחוץ למים בחודשי החורף הארוכים,

וכך נראה ה BOAT YARD שמארח אותה ועוד מאות מחברותיה.

וכך נראה תהליך החזרה למים – מהדורגלים לעגלת הטרקטור ומעגלת הטרקטור למנוף המיוחד וממנו בזהירות בזהירות – למים המחבקים.

ארוחת הערב הראשונה כללה כיד המסורת הטובה עלינו בקבוק רצינה, סלט יווני, קישואים מטוגנים וצלחת דגים קטנים מטוגנים – אלו עבורנו הטעמים והריחות הבסיסיים של יוון.

בזמן הארוחות אנחנו נהנים להסתכל על העוברים ושבים ולהמציא את סיפור חייהם או את תוכן השיחה המתקיימת ביניהם. בפריבזה  אין כמעט תיירות זרה ורב יושבי המסעדות הם יווניים כך שזה הייה די מפתיע כאשר אורי הסב את תשומת ליבי לזוג שישב כמה שולחנות מאיתנו ואמר לי – "את רואה את הישראלית הזו עם התלתלים? נו, זו עם בן הזוג האיטלקי?". לאחר מספר דקות הם עברו שולחן והתיישבו סמוך אלינו. אורי ברך אותם לשלום בעברית ומכאן השיחה זרמה בנעימים בעברית שוטפת. הסתבר ששניהם ישראליים למהדרין, יפעת ויובל שמפליגים על סיפון יכטת ברזל ותיקה וכבר במים ובאזור מאפריל כך שהיו להם טיפים והמלצות למקומות ומסעדות שוות.

בשעות הערב המאוחרות כשהתחברנו לרשת האלחוטית, חיכה לנו מסר ממיקי גל ידידנו, ששולח אותנו להיפגש עם חבריו שעוגנים בעיר יובל ויפעת....אלה שזה עתה נפרדנו מהם. בדיעבד הסתבר שגם ליובל ויפעת הוא המליץ לחפש אותנו על הרציף. שבנו ונפגשנו עם יובל (יפעת בינתיים חזרה לארץ) גם בשני הערבים העוקבים, לשתיה בצוותא, ארוחות ערב יווניות, סיפורים וחוויות. נפרדנו בהרגשה שעוד נשוב ונפגש על פני המים. אולי בקורפו ואולי במקום אחר.

הימים עמוסים פעילויות הכנה. בין היתר, לקחנו את מנוע הדינגי שהסב לנו בעיקר עוגמת נפש בכל שנות שירותו המקרטע, לתיקון עקב שבר במיכל הדלק. לאחר שכבר הזמנו את המיכל וסיכמנו על מחיר כולל עבודה ומועד בו נשוב לקחת אותו, הסתכלנו זה על זו ובמבט חטוף החלטנו שקונים מנוע חדש. העיסקה שונתה, פניו של יאניס אורו ומנוע חדש הוזמן תמורת הישן שנשאר כדי לעבור טיפול יסודי ולהשלח למחוזות וסירות אחרות וכמובן תמורת תוספת צנועה של כמה מאות יורו...

שעות ארוכות הושקעו בנסיון לטפל בבעית מערכת המים המתוקים בסירה שהפכה להיות קפריזית במיוחד עם מכות של מים חמים וקרים המוזרקות מהברזים חליפות. עצרנו בכל חנות חומרי בניין במחוז פריבזה, נסענו לאי לפקדה כדי לנסות ולמצוא חלפים מתאימים לדוד המים החמים עד שהבנו שבנוסף לחלקים בדוד שצריך להחליף יש גם בעיה במיכל ההתפשטות וגם אותו צריך להחליף – פרט קטן שכרוך במעל 100 יורו ועבודת פירוק והרכבה של אורי.

יום חמישי, ערכנו סיבוב הופעות בעיר, אספנו את המנוע החדש מיאניס, את הבימיני, ספרייהוד ולייזיפק מתיקון אצל JSAIL, ציידנו את הסירה באוכל, משקאות ומים ואספנו בשמחה וששון את שפלר משדה התעופה – זהו, עכשיו באמת הכל מוכן ומזומן לצאת לים.

יום שישי, ה 9.6.2017, יום השנה ה 41 לנישואינו, יצאנו מפריבזה לעבר האי הקטן אנטיפקסוס. לאחר סיור במספר מפרצים מדהימים במי טורקיז, סגורים במצוקי סלעים המעוצבים באופן שרק אומנות הטבע יודעת לעצב וממוסגרים בצמחיה ירוקה ועבותה, בחרנו לחזור למפרץ הדרומי ביותר בו הרגשנו הכי מוגנים והכי פחות מושפעים מהסוויל שהתפתח ונידנד את הסירות ביתר המפרצים בצורה שהבטיחה לילה לבן. ההחלטה הסתברה כטובה, המקום יפהפה, המים שקטים, הסוויל נשאר מחוץ למפרץ ואורי, לאחר שקשר את הסירה לסלעי המקום, 

 התפנה לבשל את ארוחת יום הנישואין שלנו – איזה כיף!!  מי שמכיר אותי יודע שאני מאד אוהבת פרחים אבל כאן במפרצי יוון, על סיפון ה"דנא" ארוחה מעשה ידיו של אורי, היתה הדבר הנכון, במקום ובזמן הנכונים.

טיול בוקר באי מפגיש אותי עם אי מקסים ביופיו שעדיין שאריות האביב ניכרים בו. האחירותם הצהוב עדיין פורח פה ושם כמו גם שיחי ההדס הריחניים. הקיץ נותן אותותיו בגפנים המלבלבות ועל כל חומה מטפסים פורחים באשכולות לבנים המושכים אליהם דבורים ועכבישים הטווים את רשתותיהם בכל פינה.

תושבי האי, חקלאים ודייגים בעיקר, לא נראים בשבילים בשעות הבוקר. אין באי חנויות ושירותים ציבוריים כלשהם ואפילו לחם לא ניתן להשיג באי ושני הזקנים שפגשתי ועסוקים בנסיון הרואי להתניע טוסטוס משנות ה 20 של המאה הקודמת, מפנים אותי לאי הבא אם אני רוצה לקנות לחם.

מזהים את העכביש הטווה את רישתו???

הפלגה קצרה ואנחנו עוגנים במפרץ שהוא באמת אחד היפים ביוון, מפרץ מונגוניסי באי פקסוס.

MONGONISI BAY, מפרץ מושלם! מי טורקיז עמוקים ונקיים, מפרץ גדול ומוגן עם חוף חולי קטן ליד מסעדה טובה, מפרצי משנה בהם המים מחליפים צבעים בכל גוני הכחול, וילות להשכרה סביב לו, מטופחות, מגוננות, בוגונביליות צבעוניות בוערות על חומות, שבילים וכבישים צרים נוחים להליכות בוקר, מים מזמינים לחתירת סאפ – גן עדן אמיתי.

MONGONISI BAY

בילינו כאן יום ולילה והבטחנו לעצמנו לשוב עם המשפחה המורחבת לבילוי חופשה משמעותית ביופי הזה.
הפלגה קצרצרה מביאה אותנו לעגינה בעיירה GAIOS. עיירה מתוקה היושבת על מפרץ דמוי תעלה בצורת בומרנג בזכות אי היושב מולה. רציף העיר מאוכלס כולו ביאכטות וכלי שייט שונים הנכנסים ויוצאים במהלך כל היום לבילוי יום במפרצים הסמוכים. המוני תיירים בעיקר אנגלים ואיטלקים אבל גם מדינות אחרות מיוצגות כאן בכבוד. 

GAIOS

לאחר ששפלר כובש את אזור GAIOS בהליכת בוקר ממושכת, אני בחתירה על ה SUP ואורי במתן אותות הצטיינות למשכימי הקום, אנחנו שמים חרטומנו לעבר מפרץ LAKKA בצפון האי. קשה לתאר את היופי העוטף אותך מכל עבר עם הכניסה למפרץ הבדולח הזה. התמונות מספרות רק חלק מהסיפור ואנחנו ממשיכים להודות בכל רגע לוסיליס, בעל הוילה בפולופונז, בה בילינו בשנה שעברה עם המשפחה, שהמליץ לנו בלהט להגיע לפקסוס ואנטי פקסוס שלהגדרתו הם היפים באיי יוון. אנחנו בהחלט נוטים להסכים איתו.

עגינה עם חבלי חוף בסמוך למגה יאכטת המפרש הנושאת את השם UNPLUGGED מציגה את ה"דנא" שלנו כמין פרעוש קטנטן ליד הענקית הזו אבל שום דבר לא מחבל בתחושת בכיף של שהייה במקום היפהפה הזה.

ה"דנא" נראית לפתע כיבחוש ליד ה UNPLUGGED

הפלגה של מספר שעות ואנחנו מטילים עוגן למרגלות מצודת קורפו בהמתנה למקום פנוי במרינה MANDRAKI.