צרו איתנו קשר במייל:

כתבו לנו למייל שלנו: dana@memail.co.il

יום שני, 6 במאי 2013

הכנות לחזרה....

אז מה הייה לנו מאז רשימתו המסכמת של אורי לקרוזרים??
כיאה לסכום תקופה ורגע לפני שתקופה חדשה תפרוץ - העלנו את גברת "דנא" ליבשה לסדרת טיפולים, כאשר אנחנו משאירים את האחריות לביצוע העבודות בידיו האמונות של מיילס.
Miles Poor
ה"דנא" עלתה מהמים, בתום שנתיים מיום השקתה, ותחתיתה נראתה יותר כמו ריף בהתהוותו מאשר תחתית של סירת מפרש. צוות המנוף פשוט עמד והתגלגל מצחוק. המים החמים בקריביים מאיצים בטרוף את הידבקות חיות הים למיניהן לתחתית הסירה דבר המאט משמעותית את מהירותה. אורי הקפיד לנקות את הפרופלור ואת קו המים לעיתים תכופות אבל לפני החציה מזרחה רצינו שהתחתית תשוב להיות נקיה וחלקה.
ה"דנא" יוצאת מהמים

תחתית ה"דנא" ביציאה מהמים

אורי מרוצה לאחר שיוף ראשוני של תחתית הסירה

טסנו לארץ כדי לשוב ולהסניף את ילידינו, נכדנו, בני משפחה וחברים. הספקנו לחגוג פסח שני ואת עצמאות מדינתנו, להתארח, לחבק, לנשק, להנות מהרגשת הבית החמימה שעיריתי ורובי העניקו לנו בביתם, לסדר חלק מהסידורים ההכרחיים הנובעים מהעדרות ממושכת, להתאים ולעדכן את תוכנות המחשב והטלפון הלוויני לאפשרות של קבלת תחזית מזג אויר בים ורכישת חלקי חילוף וכלי עבודה נוספים כחלק מישום מסקנות ועדת החקירה של החצייה מערבה...כמובן שבסוף התהליך מצאנו עצמנו שוב עם מטען חורג שהתחלק עד מהרה עם יותם צימרמן, שיצטרף אלינו בתחילת מאי כאיש הצוות השלישי בהפלגה מטורטולה לברמודה וממנה לאיים האזוריים.
הייה לנו כמעט חודש בארץ והייה באמת כיף ענקי. התעטפנו באהבה ובחום שרק בארץ שלנו בין בני המשפחה והחברים אפשר לקבל וחזרנו עם כוחות מחודשים לקראת החציה מזרחה שנחשבת לקשה יותר מחברתה  - החצייה מערבה. 
ה"דנא" חיכתה לנו יפה, נקיה, צבועה וזוהרת. התחתית נצבעה מחדש, החלקים הלבנים שמעל פני המים צוחצחו בפוליש וחלקי הנירוסטה הבהיקו לאחר שמורקו בחומר מסיר חלודה.



תחתית ה"דנא" נקיה וצבועה

הותקן וינצ' נוסף לסיוע בגלגול החלוץ ונבנתה והותקנה שלוחה להנפת הג'ניקר.
נפרדנו בתודה גדולה ממיילס ואן פור שנהלו עבורנו את שלל הפעילויות בהעדרנו.

Anne & Miles Poor

ה"דנא" חזרה למים כמו מלכה אמיתית ואתה חזרנו אנחנו לבית הצף שלנו בשנה האחרונה. אך בטרם נספיק להתרגל שוב לפינות הקטנות שלנו, ולחיי שיגרה בסירה, אנחנו מתחילים לארגן את הסירה לקראת המסע חזרה. מכיוון שנהייה שלושה, ושוב בהתאם למסקנות ועדת החציה הקודמת, החלטנו להעביר את עצמנו לקבינה בירכתי הסירה ולהפוך את הקבינה שלנו למחסן. כך גם לנו יהיה נח יותר במהלך הלילות של החציה וגם נרוויח מחסן גדול שיאפשר לנו להשאיר את הספות בסלון פנויות למנוחה בהתאם להטית הסירה.
אורי כבר זוחל לכל כוך בסירה כשלראשו פנס, בכיסי מכנסיו שלל פינים, ברגים וחברים נוספים, בידיו כלי עבודה לרב והוא יורה בקשות והנחיות לכל עבר אבל רק אני תופסת. אני מצידי מסתובבת בעולם מזה 5 ימים באלם מוחלט עקב איבוד קולי. הסיטואציה בהחלט משעשעת לעיתים, מביכה לפעמים ומתסכלת ביתר הזמן. לטענתו של אורי בכל פעם שצריך לצאת לים להפלגה ממושכת אני מייצרת סמי דרמה (להלן החבטה בצלעות לפני החציה מערבה). הבטחתי לו שאנחנו יוצאים גם אם הקול שלי לא ישוב עד התאריך הנקוב. הפתרון יהיה שאקנה לי משרוקית ואשרוק בה בכל פעם שארצה להסב את תשומת לבו. בינתיים אני מסתפקת בנקישות קלות ומחיאות כפיים...למתבונן מהצד (ובמרינה יש לא מעט), זה בהחלט נראה מוזר לראות שניים מתרוצצים על הסיפון בעבודות שונות, אחד מדבר והשניה שותקת ובמקרה הטוב מנפנפת בידיה. אבל -  אולי זה בעצם חלומו הכמוס של הגבר המצוי  - אחת אשה עובדת ושותקת....אני בכל אופן מיציתי את הנושא ובהחלט מוכנה לשוב ולדבר.
בעודנו מציידים את הסירה לחלק הראשון של החציה מזרחה - ההפלגה לברמודה, חזר אלי בגמגומים וצרידויות הקול שלי ואני שוב יכולה לתקשר עם העולם סביב לי. אתמול, ה 5.5  הצטרף אלינו יותם צימרמן, עמוס בכלי העבודה שהשארנו לו ועם שלל בקבוקי אלכוהול ושוקולדים שנראה הייה לו שיחסרו ב"דנא". יותם הצהיר מייד שלא נבנה עליו בתור "המבוגר האחראי" בסירה, את התפקיד של המכשפה כנראה אף אחד לא יקח ממני...דהיינו, מתי נקשרים לרצועות בטחון, כמה לצמצם מפרשים וכו', לעומת זאת הוא מייד נרתם למלאכת החזרת הקשר בין הטלפון הלוויני לאתר מזג האוויר ובכוחות משותפים בינו ובין אנשי התמיכה שלי מ"משי מחשבים", הקשר שב על כנו.

יותם צימרמן

אורי ויותם עוברים על כל חיבור, חיזוק וכבל כדי לוודא שהכל יעבוד כשורה בים. התחזית כרגע אוהדת ורגועה ונראה שנצא מחר ה 7.5. בשעות הבוקר המוקדמות. 
אברהם אורי נרתם להיות איש מזג האויר ויקשר בינינו לבין האתרים השונים ומומחה האטלנטי קריס פרקר, כדי לעשות כל שביכולתו למנוע מאיתנו להכנס לסערה כגון זו שחווינו בדרך לכאן.
הערסלים שוב תלויים ומלאים בפירות וירקות, המחסנים מלאים ואנחנו כמעט מוכנים. 
חכו לנו בעוד כשבוע בברמודה.  עד אז - היו בטוב.










תגובה 1:

סמדר צ'ייפי אמר/ה...

זה לא ממש מעודד את קהל הדואגים לשמוע שהדרך חזרה קשה יותר מדרך אל היעד אבל
כמו שנאמר:"אחים בוגרים,נישא וגם נוכל." שהרוח תהיה תמיד בכוון הרצוי ובחוזק המתאים, שהגלים לא יהיו גבוהים מדי ושתמיד ילוו אתכם דולפינים.
אוהבת מאוד וכבר מתגעגעת, דרי.