צרו איתנו קשר במייל:

כתבו לנו למייל שלנו: dana@memail.co.il

יום חמישי, 28 בפברואר 2013

FROM ST BARTS TO VIRGIN GORDA מסנט ברט לורג'ין גורדה



ההפלגה מברבודה לסנט ברט עברה בנעימים כאשר התסכול היחידי הייה שפעמיים עלו דגים בחכות ופעמיים הם אבדו בדרך לקוקפיט. סיכמנו בינינו לבין עצמנו כי הים הייה מאד נדיב איתנו ואם לא השכלנו לממש את נדיבותו אזי היום כנראה נאכל עוף...
אך הים החליט לתת לנו הזדמנות נוספת וכ 5 מייל לפני הגעתנו לסנט ברט, זימזמו שתי החכות בבת אחת והתכופפו בזוית המתאימה. כל אחד מאתנו לקח אחריות על חכה כאשר הדייג מעלה טונה ואשת הדייג מעלה ברקודה. 






עגנו במפרץ COROSOL בסמוך לבירת האי סנט ברט GUSTAVIA . מים בצבע טורקיז עמוק, צלולים צלולים כאשר מסביב איים קטנים המשווים למפרץ יופי עוצר נשימה. 



האי כולו, קטנטן ומתוק כמו בונבוניירה שוויצרית. הכל נקי ומצוחצח, החנויות, הברים, המסעדות והבוטיקים הם מ"המפונפנים" והמעוצבים שראינו במקום כלשהו בעולם ולרגע נדמה כי קפצנו לביקור בפריז ונטשנו את הים הקריבי. מכיוון שהאי איננו מתאים לגידולים חקלאיים, מעולם לא הובאו אליו עבדים מאפריקה והוא האי היחידי בקריביים שלמעשה כל תושביו צרפתים לבנים, מה שמוסיף לתחושה שאתה באירופה. לכל מעצבי העל העולמיים יש בוטיק מדוגם באי ושיירות של נשים משופצות (עם אף קטנטן וחזה מרשים) המלוות בבעלים מקריחים ומכריסים, יוצאות ונכנסות עמוסות שלל שקיות בכל גודל וצורה. במסעדות מגישים צ'יפס בכוסות זכוכית גבוהות, המנות קטנות ומעוצבות ושיא היצירתיות הייה כאשר ראינו שלזוג היושב בשולחן לידנו הוגשה על צלחת עץ מעוצבת קופסת סרדינים (אשכרה קופסת סרדינים שרק פתחו אותה ושמו על הצלחת!!!), בתפריט נקראת המנה הזו VINTAGE SARDINS והיא עולה 12 יורו! תודו שאפילו אייל שני עדיין לא הגיע לרמת היצירתיות הזו. טוב ברור שגם "אנחנו" נסחפנו קצת בבולמוס הקניות של האי וכשאורי חפר באתרי מזג האויר אני הסתובבתי לי עם שקיות והרגשתי קצת כמו פעם... אבל אחרי יומיים של ביקור "באירופה הקטנה", החלטנו לחזור לקריביים ושמנו פעמינו לסנט מרטין.
סנט מרטין מחולקת בין הצרפתים להולנדים והאגדה מספרת ששני העמים החליטו שהם עמים תרבותיים שנמאס להם להלחם זה עם זה על חתיכת אי ולפיכך הם החליטו לחלקו ביניהם באופן ידידותי. כל צד בחר חייל משלו, החייל הצרפתי קיבל בקבוק יין אדום ונשלח לנקודה הצפונית באי, החייל ההולנדי קיבל בקבוק ג'ין ונשלח לצד הדרומי של האי. שניהם התבקשו ללכת זה לקראת זה ובמקום בו יפגשו, שם יעבור הגבול. מכיוון שהג'ין חזק מהיין והכביד את צעדיו של ההולנדי, הסתיים התהליך בכך שלצרפתים שטח גדול יותר מאשר להולנדים...
נכנסנו ללגונה מהצד ההולנדי, החסרנו פעימה כאשר הסתבר שעומק הלגונה משתנה בלי התראה ורבים בה המקומות הרדודים שאינם מסומנים במפות. הקיל עבר ניקוי חול (בעברית פשוטה זה אומר שהסירה שפשפה את תחתית הלגונה), גם העובדה שהעוגן נגרר מספר פעמים בטרם נתפס בבוץ הדי מגעיל של הלגונה לא הוסיפה לתחושת הבטחון והרגיעה שלנו לקראת הלילה. בבוקר החלטנו להכנס למרינה כדי לבדוק את האופציה להשארת הסירה לעבודות תחתית לקראת החציה חזרה במאי.
הנוף הנשקף מהגבעה, עליה טיפסתי בעמל רב (השבילים אל הפסגה תלולים להחריד), מרהיב ביופיו,





חנויות הציוד הימי הן הטובות והמאובזרות שיש בים הקריבי, האי כולו הוא קניון קניות ענק פטור ממכס ולפיכך מושך אליו טונות של תיירים – בעיקר אמריקאיים, הבאים להמר בבתי הקזינו של האי ולקנות, לקנות ושוב לקנות....למותר לציין שהאי הזה ממש לא התחבב עלינו אלא שיש בו שני דברים מעולים שבשבילם ממש כדאי לבקר בו –
הראשון הוא CAROUSEL, מקום שהוא ממש מקדש לגלידה. מבנה ענק ומרשים הניצב על גדת הלגונה, 

CAROUSEL
תחת קורת גג אחת מיצרים את הגלידה, מציגים אותה לראווה, מוכרים ומגישים אותה בצורה מפתה מאין כמותה – והטעם, הטעם – מופלא! וכן – יש גם קרוסלת ענק עם סוסים צבעוניים כמו בלונה פארק ומכאן השם של המקום. סביב קירותיו החיצוניים של המבנה, תלויות מאות תמונות של גדולי העולם אוכלים גלידה ברחבי תבל (קליטון ובוש והנסיכה גרייס ממונקו ועוד ועוד ועוד...), ארועים מיוחדים ואנשים מכל הצבעים והמינים מוכרים ואוכלים גלידה. ומה מייצג את ארצנו הקטנטונת? אין מצב שתנחשו, לא גלידות שטראוס, לא ויטמן, לא מוכרי הארטיקים בחוף, אלא – מתנחלות המגישות גלידה לחיילים בזמן פינוי מאחזים...


אבל מה שבאמת חימם את ליבנו והפך את סנט מרטין למקום שכדאי לבוא אליו, הוא משפחתו של הרב מוישה, אשתו שרה וילדיהם מנדל, יצחק ורבקה. הרב מוישה מנהל את מרכז חב"ד באי ובכל ערב שבת מארח בביתו, לארוחת שבת, את מי שמזדמן לאי ומחפש מקום יהודי חם לבלות בו את ערב שבת. אין מילים בפינו לתאר את הכנסת האורחים הנפלאה של בני הזוג CHANOWITZ. סביב שולחן השבת הסבו זוג צעיר מפריז המתעתד לעבור לגור באי, יעל וג'רמי, אנחנו ומשפחת הרב מוישה. נאמרו כל הברכות, שרנו את כל שירי השבת – במנגינות שהרב מכיר ובמנגינות שאנחנו מכירים, שרה הגישה אוכל כיד המלך ובטעמים המסורתיים המוכרים והאהובים כל כך (כולל גפילטה), הילדים עברו מברכי הרב לברכיה של שרה, שרו סולו והפליאו בחיוכיהם ה מתוקים. למדנו מפי הרב על ההיסטוריה של קהילות יהודיות באיים הקריביים, היכן ניתן לראות שרידים של בתי כנסת ובתי קברות יהודיים ומה היתה תרומתם של היהודים לתעשיית הסוכר ולמסחר באזור. התפעלנו עד בלי די לשמוע מה הספיק הזוג הצעיר הזה לעשות באי מאז הגיעו לכאן לפני 4 שנים ואיזו פעילות ענפה הם מנהלים באופן שוטף למען יהודי המקום והתיירים היהודיים שמגיעים לאזור בכל שנה. הם כמובן זוכרים בחום את נירית וכריס סלייני שביקרו אותם לפני שנתיים ושייטים נוספים שהתארחו מי לחג בבית הכנסת ומי לשבת בביתם. הייה לנו עונג שבת אמיתי וזה המקום להודות לרבי מוישה ואשתו שרה על הערב המופלא בחברתם – תודה!
המרחק מסנט מרטין לאיי הבתולה האנגליים BVI הוא כ 85 מייל. מכיוון שהימים הם ימים של ירח מלא ולהגיע לאי חדש המוקף ריפים כדאי לעשות ביום, יצאנו ב 24:00 לעבר VIRGIN GORDA. הלילה אכן הייה קסום, ירח כמעט מלא זרח במשך כל הלילה והאיר את דרכנו, רוח גבית של כ 20 קשר נשאה אותנו בנעימים ובמהירות סבירה.  על הכניסה למפרץ מופקד אי קטן המזכיר לנו מאיפה באנו... ושמו בקריביים FALLEN JERUSALEM  כנראה בגלל הסלעים המשווים לו מראה של עיר שנחרבה. 
FALLEN JERUSALEM
סמוך מאד לאי, כאשר אנחנו כבר דרוכים ובוחרים את נתיב הכניסה שלנו למפרץ ומסתכלים סביב על הסלעים המבצבצים, לפתע התרומם לאויר כ 100 מטר לפני חרטום הסירה, לויתן ענק! אורי, שלא הספיק לראות את הלוויתן בקפיצתו אלא רק את מזרקת הקצף האדירה שעלתה לאוויר כאשר הוא נחת חזרה במים, הייה בטוח שאנחנו עלינו על סלע, אני ברב תימהון החזקתי את הראש ובפה פעור גנחתי "יא אללה" כאשר קצב דפיקות הלב שלי מרקיע שחקים ובעוד שנינו המומים התרומם ההר הזה שוב כולו לאוויר, כמו שרואים רק בסרטי נשיונל ג'אוגרפיק – גודלו לפחות כגודלה של ה"דנא" כ 13 מטר, משקלו בוודאי דומה לשל ה"דנא" כ 10 טון – מחזה "נורא הוד" מדהים ומפחיד כאחד. בפעם השלישית שהוא קפץ כולו מהמים לא נותר לנו אלא להצטער עד מאד שלא יכולנו לצלם את הארוע הזה עבורכם ולברך על כך שהוא נחת רק בסמוך אלינו ולא עלינו. הרושם שהשאיר בנו הארוע הזה הוא כה עמוק שאני שבה ומשחזרת אותו בעיני רוחי שוב ושוב – מדהים!

העגינה ב GORDA SOUND מחזירה אותנו באחת למחוזות שאנחנו אוהבים. מין לגונה ענקית המוקפת איים קטנים וריפים, פתוחה בכמה מקומות כך שהמים מתחלפים ושומרים על נקיון וצלילות. צבי ים ענקיים שוחים להם בחן ליד הסירה ובשעות הערב אפשר לראות את "שרשרת המזון" בפעולה – דגים טורפים גדולים רודפים אחרי להקות של דגים קטנים מהם תוך כדי קפיצות ראוותניות מחוץ למים. טיול סביב הלגונה בדינגי סיפק את המראות שלפניכם. 


GORDA SOUND

GORDA SOUND

GORDA SOUND

GORDA SOUND

GORDA SOUND

GORDA SOUND

2 תגובות:

Unknown אמר/ה...

הי מיכל ואורי
נעים לראות את יכוס עוד פעם, שניכם נראים נהדר, אין ספק שהמסע הזה עושה לכם טוב... להתראות
עמי

אורי ומיכל דנא אמר/ה...

הי עמי, איזה כיף לשמוע ממך! מה שלום מלי והבנות? מתי אתה מצטרף?
להתראות