צרו איתנו קשר במייל:

כתבו לנו למייל שלנו: dana@memail.co.il

יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

מפרץ ג'יברלטר


וואאוו! אז הגענו לג'יברלטר בדיוק 35 שנים לאחר שהגענו אליה בפעם הקודמת על סיפונה של ה FAIR SARAH. הפעם הגענו לאחר יום הפלגה רגוע במיוחד, ים חלק כמו שמן, ללא משב רוח ולו החלש ביותר, ערפל חלבי סביב לנו, אך כזה שמאפשר ראות בטווח סביר. 



הצריח הלבן הנו המסגד הדרומי ביותר באירופה

































אז, ב 1977, נכנסנו לגיברלטר בערפל סמיך כאשר איש צוות אחד כל הזמן על החרטום מוודא שאנחנו לא מתנגשים בכלי שייט אחר (לא הייה רדאר ובוודאי שלא הייה AIS), איש צוות אחר עם צופר בפה מודיע לסביבה שאנחנו מפרשית וכולנו מותשים לחלוטין לאחר שלושה ימי סערה קיצית מלווה בברד ומשבים עזים. כאשר מערכה אחת אנחנו מנהלים מול איתני הטבע ומערכה שניה מנהלת בעלת היאכטה עם הסקיפר, היא דורשת לברוח למעגן בטוח במרוקו והוא שב ומזכיר לה שהצוות שלה נושא דרכונים ישראליים שאינם מאפשרים את הכניסה למרוקו.
למען הדיוק, הפעם לא נכנסנו למושבה הבריטית גיברלטר, אלא המשכנו לצפון מזרח מפרץ גיברלטר למרינה ALCAIDESA בעיר LA LINEA אשר בספרד. מרינה חדשה וריקה יחסית, בעיר מאד לא אטרקטיבית בלשון המעטה או לפי הגדרתו של אורי – עיירת פיתוח לא מפותחת. הגענו לכאן בעקבות המלצתם של נירית וכריס סלייני ששידכו לנו את אריק – איש רב פעלים ורב נסיון שקיווינו שיסייע לנו במספר עבודות הכנה של הסירה לאטלנטי. ואכן אריק התגלה כמי שידו בכל ויד כל בו. מוצאו בדרום אפריקה, אותה עזב לפני 21 שנה לאחר שבנה במו ידיו את יאכטת  המפרש שלו. הפליג אתה לארץ ישראל שלנו, חי במרינות של יפו, הרצליה ואשקלון, למד "קצת קצת" עברית ולפי עדותו לאחר 7 שנים, כאשר שכינינו החלו לפוצץ אוטובוסים, שם פעמיו ליוון, תורכיה ומזה 13 שנה חי בספרד במרינות שונות ומתפרנס מעבודות ימיות. במהלך השבוע, מכיוון שידיו של אריק עמוסות בעבודות דחופות, זכינו בעיקר לשעות של תרגול העברית שלו, הרבה עצות טובות, כתובות של מקומות לקניית ציוד, סיפורי זכרונות מישראל, בירה וצחוק. היום זכינו בשעת עבודה של אריק בה התקין עבורנו בטריה נוספת של 200 אמפר שתגדיל משמעותית את בנק החשמל שלנו.
אריק
ובינתיים גם התרגלנו למקום. גילינו מסעדות טובות, הטיילת ארוכה ומאפשרת צעידות בוקר לאורך החוף –שזה תמיד כיף. גיברלטר במרחק הליכה ברגל או באופניים וכשאנחנו ממש מתגעגעים לבריטים אנחנו נוסעים לשתות את הבירה שלהם – יש לציין שבזה הם באמת טובים!
ואנחנו? עובדים ימים ארוכים במיוחד על הכנת הסירה. אורי עטף את המקרר בשכבת בידוד נוספת שלא יבזבז לנו חשמל, הפך את ספסל הארוח בסלון למחסן למפרשים וציוד גלישה.



















עיגן את מכונת הקפה כך שנוכל להנות מהנספרסו גם באוקינוס, התקין סטופרים בכל ארונות המטבח והסלון כך שהמוצרים שבתוכם לא יתנפלו עלינו בכל פעם שפותחים אותם, תיקן את הדינגי שנמצאה כנוזלת, תיקן את אור הניווט האדום שהקורוזיה השביתה, עיגן ציוד רב – אופניים, מזוודות, ציוד גלישה, גנגוואי בחלל הירכתיים, מודה בכל רגע להוריו שחננו אותו בממדי גוף זעירים המאפשרים לו לזחול לפינות אפלות ולדחוף אליהן ציוד שלא נצטרך בהפלגה הקרובה, התקין את מגיני השפריצים בקוקפיט ו"בילה" שעות רבות באיתור האביזרים הנדרשים לכל הפרויקטים הללו. לאכזבתנו הרבה הסתבר שלמרות אינספור כלי השייט העוברים במייצר כל שנה, הרי שחנויות הציוד הימי מעטות והציוד בהן דל מאד. אה ומה אני עשיתי? קצת כמו ששת, עוזרו הנאמן של רובינזון קרוזו, החזקתי, הדלקתי, כיביתי, הגשתי כלים, ניסיתי לא להפריע, ובין לבין, הברקתי שוב את כל הנירוסטות של הסירה שצברו חלודה חדשה, ניקיתי את הפנדרים וכיבסתי את החבלים שיחזרו לצבע ולגמישות הרצויה, סידרתי וארגנתי ארונות, קופסאות וציוד כך שיתאימו להפלגה ממושכת, מטלטלת יותר ועם עוד שני אנשי צוות שמגיע להם מקום אשר בחודשים האחרונים סופח לצרכים שלנו.

יש!! האחים לבית אורי הגיעו. אהוד ואברהם, עייפים אך נרגשים לקראת הפגישה עם ה"דנא", אהוד עם סט דיסקים של שירי ים וימאים, אברהם עם האלכוהול האהוב על אורי ועליו, עם חומרים מיוחדים ששלחה יעל זוגתו להכנת סושי מהדג שיעלה בג'ורג'רה, עם האבן המיוחלת לתנור שאולי סוף סוף יתחיל לאפות במקום לטגן ועם נורות הניווט שהגיעו כל הדרך מהארץ למפרץ ג'יברלטר  - שיתביישו להם הגיברלטר ים והספרדים גם יחד!
לא עבר חצי יום והשניים בניצוחו של אורי, התנפלו על כל פין בסירה כדי לבדוק ולחזק,

אהוד מחזק פינים בתורן
אברהם מחזק רלינג






















בדקו עם אורי תחזית לקראת היציאה

ערכו תרגול יבש של השלכת עגן צף


והחלו לחקור ולבדוק את כל המכשירים בסירה וללמוד את הוראות ההפעלה שלהם. ואם לתומי חשבתי שאחרי 4 וחצי חודשים אני מכירה את הסירה שלי ומכשיריה, הרי ברור לי שבעוד יומיים לכל היותר השניים הללו כבר ילמדו אותי את כל מה שהחסרתי בסירה.
ובלי ביקור בצוק גיברלטר עם הקופים ונוף ג'אבל מוסה אשר בצד האפריקאי הרי אי אפשר, אז הנה הם לפניכם  עם ארבעתנו משתלבים בנוף היחודי הזה.


כפי שאורי אמר היום אחר הצהרים – הסירה ערוכה ומוכנה לפקודתי וכרגע מסתמן שנצא ממפרץ גיברלטר לעבר הקנריים ביום שישי ה 31.8 בבוקר. בברכתו של נפטון והרוחות האטלנטיות נגיע תוך 5 עד 6 ימים ונשוב ונספר לכם איך הייה. 


פינתו של אורי לקרוזרים
עגינה במפרץ גיברלטר – יש אפשרויות עגינה בשפע
La linea – המרינה מסודרת ומוגנת, מספקת את כל השירותים כולל דלק (אך עדיף וזול בהרבה למלא בגיברלטר). מחיר לסירה של 13 מטר – 26 יורו לא כולל מים וחשמל. ניתן לעגון על עגן בסמוך למרינה. במקרה כזה יש להקפיד לקשור את הדינגי במועדון השייט תמורת 5 יורו ליום. אם תקשרו לרציף ללא שמירה היא תעלם כהרף עין – מנסיונם העגום של שכנינו לרציף!!!
גיברלטר – מחיר עגינה במרינות דומה מאד לזה של לה ליניה, הן מוגנות ומספקות את כל השירותים כולל סידורי כניסה לגיברלטר. ניתן לעגון מחוץ למרינה על עגן אך יש להקפיד להכנס ללילה אחד לפחות למרינה כדי להסדיר ניירת כניסה לגיברלטר.
ג'יברלטר, לא שייכת לגוש היורו על כן חובה להסדיר כניסה. את הסידורים הנ"ל מבצעת עבורכם כאמור המרינה.



4 תגובות:

מחול וטכנולוגיה?! אמר/ה...

מרתק ומרגש.
אז נפטון מחיבת-ציון מוסר לכם הצלחה ביציאה לאוקינוס ומחכה לעדכונים נוספים.
להתראות בפוסט הבא.
לנה

סמדר אמר/ה...

עד שגיליתי שיש בלוג נוסף, כבר הייתם בדרך ולא יצא לי לאחל לכם בהצלחה בחלק הראשון של החצייה. האם תוכלו לעצור במרוקו הפעם? אני קוראת ל-לי את הבלוגים שלכם ומראה לו את התמונות (כמו שמקריאים לילדים) ושנינו מאוד נהנים. ד"ש לאחים אורי ובעיקר לאהוד בן כיתתי.

אנונימי אמר/ה...

אחד מהאורים שהצטרפו אליכם "הלשין" על הבלוג שלכם, מאז אני מנסה לעקוב וללמוד מה שאפשר.

שתהיה רוח טובה בחוץ ובפנים,
מי יתן וגם אני אערוך מסע כמו שלכם בבוא הימים...

וממיטב מדרשי -
fair winds and a following sea


אסף
פלסאון

סמדר אמר/ה...

מחכים בקוצר רוח לשמוע שהגעתם בשלום לקנריים ואיך היה.