ממונטנגרו לקורפו

וואאווו... עברו עלינו מספר ימים מרגשים מאז הפרסום האחרון ורק עכשיו יש גם גישה נוחה לאינרנט וגם קצת זמן ונחת לכתוב.

הלילה האחרון בקוטור, עבר עלינו בעגינה על עגן במפרץ, כאשר מבצר קוטור המואר בעדינות ניצב מולנו בכל הדרו, ירח כמעט מלא עולה מעל פסגת ההר, ואחד אורי חותר בדינגי על פני מים שקטים כמו קטיפה רכה ושחורה – חברים, לא פסה רומנטיקה מן העולם ואם יש לכם רשימת מקומות ש"צריך לבקר בהם" אז אנא לעדכן ולהוסיף "לילה במפרץ קוטור".

האי GOSPA במפרץ קוטור

המשכנו לעיר BAR היושבת במפרץ רחב ידיים המוקף הרים מיוערים – איזה פוטנציאל ואיזה בזבוז!  כפי שנהגו ילדינו לומר כאשר הגענו למקומות מסוג זה " אמא, לא כיף כאן"! רחובות העיר מזוהמים, פחי אשפה גולשים בכל פינה, המדרכות מרוצפות בפסיפס דוחה של בדלי סיגריות מכל המינים והסוגים ובכל ניכרת עזובה והזנחה שאיננה תואמת את חופי הים האדריאטי אליהם הורגלנו. כאן גם ראינו לראשונה קבצנים וזונות – מראה שנפקד לחלוטין מכל ערי החוף מסלובניה ועד כאן.  סילחי לנו בר אחייניתנו היפה והנעימה, כל כך רצינו לספר לך שיש בעולם עיר הקרויה על שמך והיא מקסימה כמוך – אבל לא הצליח לנו.

במרינה ב BAR סיכמנו סופית את ההבדלים הניכרים בין אנשי המרינות בקרואטיה לבין אנשי המרינות במונטנגרו. בעוד שבקרואטיה (כמו ברב העולם), מגיעים אנשי המרינה לסייע בגישה לרציף, מגישים את חבלי העגינה ומקבלים את חבלי הירכתיים, הרי שבמונטנגרו איש לא ניגש לסייע אך ברגע שאנחנו מסיימים את הקשירות, המתיחות וסדור הסיפון ומתיישבים לבירה – אז הם מגיעים לגבות את דמי העגינה – לא כיף ולא נחמד וזו החוויה שלנו בכל המקרים בהם עגנו על רציף או מזח למעט כמובן רציף המסעדה....

מכיוון שהתחזית נבאה רוחות דרומיות חזקות לא יכולנו להמשיך לקורפו והחלטנו לנצל את היום שעמד לרשותנו, עד שהרוח תחליף כיוון, כדי לטייל בנופים המקסימים שסביב BAR.

הטיול באזור אגם Skadarsko  על מיפרציו, ביצותיו וההרים סביב לו, מזכיר טיול בארץ אגדות קסומה. חלק מהמראות נראים כאילו נשקפים מסרטים של מדע בדיוני בכוכב לכת אחר – מקסים. תוך כדי אכילת פורלים שנראה היה שרגע קודם שחו במימי האגם, נשקף אלינו מחזה מרהיב של " שרשרת המזון בטבע". מימי האגם צלולים וכל דג השוחה בהם נראה בברור כאשר הם מלקטים את מזונם מאצות הסלע,  הטבלנים צוללים במרווחי זמן קבועים כאשר לעיתים הם עולים עם דג במקורם ולעיתים מאוכזבים, נחשי המים שוחים בין להקות הדגים ויוצרים "שבילים" בתוך הלהקה, שחפיות צוללות מדי פעם ושולות דג ולהקת סנוניות מבצעת "בזים" מעל כל זה כנראה כדי לצוד את חרקי המים.

אורי על רקע ביצות SKADARSKO

אזור האגם משופע בכרמים ויקבים המוכרים מתוצרת המקום במחירים אטרקטיביים במיוחד. כמובן שהצטיידנו במספר רב של בקבוקי יין מסוגים שונים כהכנה לביקורי הקיץ שלכם....

תצפית על העיר Budva מדרבנת אותנו לרדת לטיול בין חומותיה וסמטאותיה. עיר מתוקה ונעימה. מצאנו בה גם חנות מצויינת לציוד ימי ויצאנו ממנה כאשר בסלינו רובה אויר לדייג תת מימי ורולר גדול לדייג בעת הפלגה.

תצפית על BUDVA

ב - Sv.Stefan , לשון יבשה מקסימה שמשכה אליה את אלפיוני מונטנגרו (בצדק – המקום מהמם!) ושאת המבנים בין חומותיה הפכו למלון יוקרה, בילינו את שעות בין הערביים.

תצפית על ST. STEFAN

ST. STEFAN

עם תחזית לרוחות צפוניות של 10 עד 20 קשר, נפרדנו ממונטנגרו בבוקרו של יום שלישי ויצאנו לכיוון קורפו. עד שעות אחר הצהריים, הפלגנו עם מערך מלא ברוח גבית של 15 עד 20 קשר – תענוג! לקראת הערב הרוח ירדה והשאירה אותנו רק עם גלים בגב וצורך להניע. בשעות הלילה ההפלגה היתה נינוחה, רוח הגב חזרה ואיתה המפרשים. עד שלפתע.... מכת רוח של 35 קשר מהצד, הצליחה בדקות ספורות להוציא את ה DANA משלוותה. חבלי הלייזי פק נקרעו, ההגה האוטומטי יצא מכלל פעולה, פין הבטחון שקיבע את הוונטה הרזרבית עף ממקומו ואחד מכבלי הרלינג נקרע והשאיר את דופן שמאל ללא הגנה – איכס! כמה דקות של הורדת מערך ובקרת נזקים, בינתיים גם הרוח שוכחת והים נרגע. בוקר מקסים עולה על המפרץ בין אלבניה לקורפו והתוכנית שממילא הוגדרה מראש, לעצור בקורפו לעבודות, לובשת צורה של עבודות + תיקונים וכמובן טיולים ברגל, ברכב ובסירה.

להגיע לאי יווני, עבורנו זה כמעט כמו להגיע הביתה. הבתים הלבנים עם הגרניום האדום ששבו את ליבנו כבר בהפלגה הראשונה ליוון בסוף כתה יב', מקבלים את פנינו בחיוך של הכרות, הרחובות ההומים אדם, בתי הקפה, הטברנות, הריחות של המוסקה, פירות הים והקישואים המטוגנים – תענוג לעין, לחיך ולנשמה. אפילו אנשי רשויות הכניסה לנמל חייכניים ומסבירי פנים אם כי נשארו בלתי יעילים ואיטיים להחריד.

פינתו של אורי לקרוזרים

עגינה ב BAR, מונטנגרו – מסתבר שהרציפים המזרחיים במרינה של בר הנם בבעלות פרטית ולא בבעלות המרינה. עגנו באחד מהם במקרה כיוון שהגענו ביום ראשון ונפש חיה לא היתה על הרציפים כדי לכוון אותנו למקום עגינה. נציגתו החיננית של בעל הרציפים הגיעה למחרת בבוקר וליוותה אותנו למשרדו בעיר. לאחר משא ומתן ים תיכוני, ברוח טובה כמובן, קיבלנו דיל של שני לילות במרינה ורכב ליום טיול (מכיוון שיש לו גם סוכנות נסיעות) שהייה זול משמעותית מהעגינה ברציפי המרינה. מומלץ, אם כן, לעגון ברציפים הפרטיים כי שם ניתן לשאת ולתת בעוד שמחירי המרינה גבוהים וקבועים.

הסדרי כניסה ועגינה בקורפו - מכיוון שהיינו עייפים מהלילה ובפילוט בוק כתוב שבמרינה GOUVIA ניתן להסדיר את הכניסה ליוון, שמנו פעמינו למרינה הגדולה שמחוץ לעיר – טעות!!! במרינה יש רק PORT POLICE ומכיוון שצריך גם CUSTOM  וגם PASSPORT CONTROL יש להכנס קודם לעיר, לסיים את סדורי הכניסה  ואחר כך לבחור מרינה או עגינה חינם על עוגן. בעיר עצמה יש שתי מרינות נוספות בבעלות מועדוני שייט שניתן לעגון בהן במחירים זולים בהרבה מאשר במרינה גוביה המרוחקת מהעיר. המפרץ בחזית המזרחית של העיר מוגן ומתאים לעגינה על עגן (גם מבחינת עומק), למעט ברוחות מזרחיות.
למי מכם שיש את הפיילוט בוק של ROD HEIKEL  מ 2004 – לקום עכשיו ולתקן בספר לא ניתן לעשות סידורי כניסה במרינה GOUVIA.
מיכל ישנה אז התגנבתי לה לבלוג וגיליתי שהיא "דחפה" תמונה שלי אז מבלי שהיא תרגיש ומבלי שהיא יודעת, להלן דיוקן המספרת.