קוואלה, יוון מאי 2021

 לפני חודש שכרנו סירה בסיישל והפלגנו בין האיים הקסומים, במים טורקיזיים, חופים לבנים, צבי ענק, ציפורים מדהימות ביופין במרחק נגיעה, שנירקלנו בינות אלמוגים ודגים צבעוניים, טיילנו בג'ונגלים טרופיים ובערב בקוקפיט, כאשר אנחנו מסכמים את היום ומזיעים את עצמנו לדעת, שאלנו, מתי בעצם העונה הכי טובה להגיע לסיישל  כדי להימנע מהלחות המעיקה הזו ואז אורי תבע את האימרה הבאה " החודשים הטובים ביותר בסיישל?......לדעתי, מאי יוני ביוון". אז זהו, מימשנו את החזון. עכשיו מאי ואנחנו על סיפון ה"דנא" בקוואלה אשר בצפון מזרח יוון. ווואלה, כל כך כיף להיות כאן!!

כשאורי שמע שיוון נפתחת לתיירות  וכלי שייט יכולים לרדת למים החל מה 15.5, הוא פיתח תסמינים מדאיגים של קוצר סבלנות. האצבעות שלו חיפשו את מגע החבלים, הווינצ'ים וחלקי מנוע שהיו חסרים לו כל כך בשנה וחצי האחרונות. רשימת העבודות שהוא הכין לעצמו ולבעלי המלאכה במספנה התארכה משעה לשעה עד שלא היתה ברירה וכדי לעצור את העוויתות, קנינו לו כרטיס טיסה והוחלט שהוא יצא להכין את הסירה ואני אצטרף בשוך העבודות וכאשר ניתן יהיה לנתק חבלים ולצאת לים. 

בעוד אורי מעביר דו"ח מסודר כל ערב על התקדמות עבודות התחזוקה והשיקום ב"דנא", אני ביליתי בעונג רב את הימים וחלק מהלילות עם נכדי המהממים שהעדיפו להיות במקום נטול טילים ואזעקות.

כשהגיעו התמונות המוצגות מטה וגם הטילים פסקו ממעופם, הרגשתי שהגיעה העת להיפרד מאהוביי בארץ הקודש ולהצטרף לאהובי שבנכר שכבר איבד את סבלנותו וציין במרמרת קלה שהוא כבר עושה את המטלות שלי, דהיינו סידורי שלטונות יווניים על שלל שלוחותיהם ומאבק במצעי המיטה.

אחד הרגעים המרגשים.... הורדת הסירה למים

ה"דנא" ערוכה ומוכנה ברציף קוואלה

וואו! להתעורר לבוקר יווני מתנודות הסירה עקב כניסתה של הפרי לנמל, לצאת לבוקר בהיר של 16 מעלות ללא לחות, לברך ולהיות מבורכת בקלימרה של דייגי הרציף, לעשות את הליכת הבוקר הנמרצת שלי לאורך הרציף האינסופי של נמל קוואלה כשמעלי מתנשאת העיר העתיקה עם חומותיה המרשימות, לעלות במדרגות המסוידות לבן, לשאוף את ריח האזדרכת בפריחתה, להתמוגג מהפריחות הנשפכות מכל מרפסת, להסניף את ריח המאפים ממולאי התרד והגבינה, להיות על סירה במאי ביוון - איזה כיףףףףףף!!