סן מיגל SAO MIGUEL

המרחק בין TERCEIRA ל SAO MIGUEL הוא 92 מייל ואיך שלא סובבנו את הנתון הזה הגענו למסקנה שכמה שעות חושך חייבות להכנס בהפלגה מאי אחד לשני. החלטנו להשכים קום ב 4:00 בבוקר  כדי להגיע לאי החדש והלא מוכר בשעות אור.

אך בערב לפני ההפלגה עוד הספקנו להנות ממסורת בת מאות שנים, בה צעירי העיר מרקדים ומקניטים שוורים כדי להרשים את בנות העיר ובעיקר את אבותיהן כדי שאלו האחרונים יעתרו ויסכימו להשיא להם את בנותיהן. בדרך כלל אף אחד לא נפגע במהלך המשחק החינני הזה, השור מתרגז מעט אך לאחר שנותנים לו לרדוף מעט אחר מקניטיו הוא חוזר בריא ושלם למכלאה שלו. הבחורים לעיתים נפגעים מעט תוך כדי בריחתם אך לרב זוכים לתשואות רמות. הארוע כולו הוא מן הפנינג, המתקיים בכל שבוע בחודשי הקיץ בשכונה אחרת ובכל פעם  תושבי השכונה המארחת מזמינים את ידידיהם, מכריהם וסתם עוברי אורח כמונו, אל מרפסת או גג ביתם, מכבדים בבירה ואוכל והשמחה רבה.

הבחורצ'יק הראשון שהעז לצאת אל מול השור, ריקד והראה לו את שריריו אך ברגע שהשור הואיל להתיחס אליו הוא ברח כל עוד רוחו בו ונמרח על האספלט במורד הרחוב.

השור בוחן את צעירי העיירה

הבחור הראשון משוויץ בשריריו

ובורח ברגע שהשור מתחיל לרדוף אחריו

השור הגיע אליו בשעטת פרסות ונראה הייה כי יתכן ובעט בו מעט. בכל מקרה, לאחר מספר דקות הגיע אמבולנס שטיפל ופינה את הבחור.





השני הפגין כשר תמרון מול השור ומדי פעם ברח וטיפס על חומת המגן או על המכולה של השור עצמו.

ולבסוף הצטרף בחור נוסף ועם שמשיה צבעונית וחולצתו של הראשון הם הפגינו תמרונים חביבים מול השור שמצידו הביע התעניינות ואף בהחלט ניסה לצור מגע עם השניים.

מי שבאמת מנהל את ההצגה אלו החברים עם הכובעים השחורים שמושכים בחבלים הקשורים לשור ושולטים חלקית בתנועותיו

ההשכמה המוקדמת, הסתברה באיחור כמיותרת, ההפלגה לסן מיגל עברה רב הדרך ברוח צד וה"דנא" טסה לה במהירות של מעל 7 קשר בממוצע,

רב הדרך מוקפים בדולפינים עליזים

 ומגיעים בבטחה ובאור יום מלא ל PONTA DELGADA  אשר בסן מיגל.

העיר עצמה שהיא בירת האזוריים, די "ג'יפתית" יחסית לערים באיים השכנים, אך המרינה מתוקתקת, הטיילת לאורך הים מאפשרת צעידות בוקר, יש מסעדות מצויינות!!! והטיול ברכב ברחבי האי מגלה שוב נופים ירוקים ופורחים, אגמים אין ספור, מעיינות חמים ומבעבעים, טירות ומקומות חמד להשקיף על הנוף וסתם לשבת לארוחת בוקר.

פינת אוכל עם גריל וגזעי עצים מוכנים להסקה באחת מנקודות התצפית

המעינות החמים ב FURNAS

שכנינו במרינה הם זוג אמריקאי, ג'ון וטסה עם שני ילדיהם הוגו ומגי שלמרבה ההפתעה, בשנה שהם לקחו לעצמם להפליג מוושינגטון לים תיכון וחזרה, הם מצאו לנכון (לאחר שפגשו שייט ישראלי שהמליץ להם בחום), לבקר גם בישראל. מכיוון שזה כל כך נדיר לפגוש קרוזרים שהיו בישראל, מיד התפתחה ידידות בינם לבינינו. אני אפיתי לכבוד ילדיהם עוגת שוקולד והגשנו להם אותה חמה בתוספת גלידה, הם מצדם הזמינו אותנו ליין כאשר הילדים, יחד עם דמיאן מהסירה הצרפתית, עורכים לנו הצגה מרשימה של טרזן וג'יין בין התרנים והמעלנים.

למחרת באו אלינו לשתיה ונישנושים, שני הזוגות, ג'ון וטסה האמריקאיים ואוליביה ווירג'יני הצרפתיים, כאשר הפעם הילדים, לאחר שחיסלו בהנאה את המחצית השניה של העוגה עם הגלידה, הציגו בפנינו שלל קסמים ולהטוטיי ידיים.

מגי, הוגו ודמיאן עושים לנו קסמים

וירג'יני ואוליבייה (משמאל), חוזרים הביתה לצרפת אחרי 3 שנות הפלגה, טסה (וג'ון מימין), חוזרים הביתה לוושינגטון אחרי שנה

אלו הימים האחרונים שלנו באיים הקסומים הללו ואני יכולה לומר שלפחות לדעתי, בחודש יוני, כאשר בארץ שלנו החום כבר מעיק, בניו זילנד החורף הקר כבר נותן אותותיו, זו נראית לי בחירה מצויינת לבלות באיים הללו – ביום, בדרך כלל השמש זורחת אבל קריר ונעים, הכל אבל הכל ירוק ופורח – לא צריך לנסוע לשדה מרוחק, שמורת טבע או יער שרק מעטים יודעים על הפריחה בו – כל האי פורח בשלל צבעים מדהימים ובכל אשר תסעו או תלכו תפגשו את היופי הזה, אפשר להצטרף לשייט תצפית על לוויתנים ודולפינים, לטפס על הרי געש או סתם לשוטט במשעולי הרים בין אגמים ופריחות. האוכל והיין מצויינים והאנשים – אין חביבים מהם בעולם כולו - מומלץ בחום!

אנחנו ממתינים כאן עוד מספר ימים להצטרפותם של "שחקני החיזוק" והפעם לא פחות ולא יותר - אייל (יאשה) טייב ממעגן מיכאל ומנחם שפלר משדות ים! אשר באים לחלק האחרון של האטלנטי מהאזוריים לליסבון בפורטוגל.  מתרגשים – בטח שמתרגשים, גם מהחברה שחציה (אייל) משחזרת חלקית את צוות האנטינאה המיתולוגי וחציה (שפלר), משחזרת ימי נעורים, רוח וים... וגם מהעובדה שזהו החלק האחרון של חציית האטלנטי חזרה לים תיכון שלנו המוכר.