טנריף

שלום וברוכים השבים לבלוג שלנו...
כן, עברו כבר יותר מ 6 שבועות מאז הפרסום האחרון בבלוג ומאז הרבה קרה על היבשה ומעט מאד בים...
בילינו את ימי החגים בארץ, "גנבנו" עוד 10 ימים אחרי סוכות כדי להמשיך ולהסניף ילדים, נכד, חברים ובני משפחה. גם כך לא הספקנו להפגש עם כל מי שרצינו ותכננו ואנחנו שומרים לעצמנו את זכות החיבוק והמפגש לביקור הבא. זכינו לארוח של 5 כוכבים בביתם של חברינו המדהימים עיריתי ורובי בלאו ואפילו חוליו, כלב התחש המשפחתי, התרגל אלינו לבסוף וקיבל אותנו בכשכוש זנב ועיניים צוהלות. אין מספיק מילים בפינו לתאר ולהודות על הארוח הנעים והמחבק שקיבלנו בביתם. המחיר היחיד ששילמנו הוא בכך שכל אחד מאתנו הוסיף לפחות 3 ק"ג למשקלו  ו 5 ס"מ להיקף מותניו לאחר שלא עמדנו ב"תאכלו משהו" של עיריתי שבאופן קבוע הסתיים בארוחה של 10 מנות ותבשילים ריחניים, שובי עין וטעימים לחיך...

עיריתי ורובי בלאו 

חוליו לבית בלאו

חזרנו ללאס פאלמס ול"דנא" ב 20 לאוקטובר בלילה. ה"דנא" קיבלה את פנינו בסבר פנים יפה - דהיינו בילג' יבש ובטריות מלאות. יום התארגנויות, והפלגה לאי טנריף כדי לקבל את פניהם של אתי ועודד סחף.  ניצלנו יום עם רוח מזרחית קלה והפלגנו בנעימים על מפרשים לסנטה קרוז דה טנריף, מתענגים שוב על האוקינוס הפתוח, הרוח הקלה, והחזרה לשגרת הבית שלנו. לוויתן אחד הופיע כמה עשרות מטרים מהסירה, נושף את מזרקתו ומניף את זנבו לתפארת, מזכיר לנו את יפי הטבע וכוחותיו.

עם הסחפים הגדרנו מראש שמטיילים באיזי , בלי תכניות מוקדמות, בהתאם למזג האוויר, קצת ברכב, קצת ברגל וקצת מפליגים. בילינו יחד ימים מקסימים כאשר הבקרים מתחילים בצעידות נמרצות של אתי ושלי לאורך הטיילת עם אור ראשון ומסתיימים בערבים של סודוקו ותשבצי הגיון, כאשר אורי מיישם את השיטות שעיריתי לימדה אותו בפתרון סודוקו ואני מבקשת את נפשי לברוח מנסיונותיו של עודד להנחיל לי את תורת ההיגיון בתשבצים שהביא עמו מכל עתון אפשרי. אז זהו - לכל מי שתמה מה עושים בכל השעות של הפלגה ארוכה - מעכשיו די ברור שחלק נכבד מהזמן יוקדש לאימון התאים האפורים.

חרשנו ברכב את האי לאורכו ולרוחבו, נוסעים בכבישים מפותלים התלויים מעל תהומות בזלתיים המשקיפים אל אוקינוס כחול ורחב ידיים, כאשר באופק המזרחי נשקף הגרנד קנארי ובאופק המערבי האי לאוגומרה. נהנים מהפערים העצומים בין רכס ה ANAGA, בצפון מזרח האי המיוער בצפיפות למורדות הר הגעש  TEIDE, הגבוה מבין הרי ספרד שהארועים הגעשיים הותירו על מורדותיו שדות עצומים של לבה בצורותיה השונות וצבעיה הרבים והמגוונים.

EL TEIDA

הנוף הנשקף מהר ה TEIDA

צורת שושנה שהשאיר תהליך התקררות הלבה

עצרנו לטיולים רגליים בעיירות מקסימות כגון CANDELARIA על שדרת פסליה המרשימים,

בפורטו קרוז היפהפיה,

GARACHICO הקסומה

SAN ANDRES הצבעונית

עוצרים לתצפיות על הדרך המדהימה והמאד מומלצת המובילה ל BUENAVISTA DEL NORTE

ומתפעלים מעץ הדרקון המדהים אשר לטענת אנשי העיר גילו מוערך באלפי שנים ב ICOD DE LOS VINOS.

אך בלי הפלגה ונסיונות דייג אי אפשר, ואחד הימים הוקדש להפלגה נינוחה לאורך החוף, עגינה במפרץ חמוד וחזרה לעת ערב למרינה בסנטה קרוז.

בערבים גילינו מסעדות המגישות מאכלים טעימים האופיניים לאי אך למרות התמדתה של אתי בנסיונות בלתי נלאים למצוא את הדגים החריפים האופיניים לאי ושהוזכרו באתרי האינטרנט השונים - לא נמצאה ולו מסעדה אחת שמגישה את המאכל הזה וכמו כן לא נראה שתושבי האי טרחו לקרוא את מה שמסופר עליהם. כולם כאחד עשו תנועות של חוסר הבנה בולט לתאור המאכל האופייני שהייה ברשותנו. שמחנו לגלות שלאחר מספר ימים באי, כאשר החלטנו להעזר בתושבי המקום ולבקש את המלצתם למסעדה מקומית טובה, נשלחנו למסעדה שאכלנו בה יומיים קודם לכן בהנאה רבה - האינסטינקטים ויצר הגילוי, פעלו היטב.

הזוג סחף, חוזר היום למולדת ואנחנו נשארים בטנריף שהצהיר היום על יום גשם שמשאיר אותנו ספונים בסירה. 

פינתו של אורי לקרוזרים

תת פינה - תודות: לכל חברינו ומכרנו שאירחו, האכילו והשקו אותנו. משפחות עינצ'י ודנא - הדורות הצעירים והמבוגרים, רחל ואיתן, חנה ועזרא, דורית ויוסי, נירית, מיה, אתי ועודד, יעל ויגאל, סמדר וגילי, ניני ומולי, דנה ומודי, פנינה, יעל ואברהם, מיקה ועמי, גילדה ואמנון, לין ואסף, נגה ורובי, ענת, נירית וכריס, ואם שכחתי מישהו אני מתנצל מראש....

עם הכבוד הראוי והבעת תודתנו ואהבתנו העמוקה לכל חברנו, ראויים לציון בהפרש ניכר ובהצטינות, עירית ורובי אשר נתנו לנו בית אמיתי למשך חודש וחצי.

לקרוזרים: באופן כללי האיים הקנריים פחות מפורצים מאיי וחופי ים תיכון, על כן רצוי להסתמך יותר על מרינות, במיוחד לעגינות ממושכות. הבשורה הטובה היא שרוב המרינות זולות ומוגנות,חלקן (סנטה קרוז בטנריף ולאס פלמס בגרנד קנרי) ממוקמות בתוך נמל מסחרי מה שמקנה הגנה מושלמת.

בכניסה למרינת לאס פלמס צבוע העמוד השמאלי משום מה בירוק. זהירות, מדובר בצד אדום.

חשוב לדעת, לכל מי שמתכוון לחצות את האטלנטי ללא השתתפות ב ARC, כי מרינת לאס פלמאס מחויבת לתת מקום עגינה ליכטות המשתתפות במשט.  כדי לאפשר זאת, היא מגבילה כניסת  יאכטות אחרות  החל מ 1 לאוקטובר ועד יציאת ה ARC ב 25 לנובמבר. בסמוך למרינהניתן לעגון על עוגן  בבריכה מאד מוגנת בתוך הנמל.