עכשיו באמת יוצאים לדרך...

אז מנוע הדינגי חזר מתיקון, המפרש הראשי עם הצמצום השלישי הגיע עם הפרי המהירה מספליט לקורצ'ולה ולאחר מאבק קצר אך עיקש, חזר למקומו על המנור. השמיים התבהרו, התחזית נבאה דרומיות קלות, הבטנו זה בזו ובשניה אחת החלטנו להפליג למרינה קסטלה שליד ספליט לפגישה של פנים אל פנים עם דמיר, המכונאי של חברת אלאן, שהבטיח לתקן את מחלת הילדות הארוכה והמתמשכת של ה DANA  - רעידות בלתי סבירות בהגאים. כפי שיודעים השייטים שביניכם, לכל סירה המחלות שלה ולכל סירה חדשה מחלות הילדות שלה. ה DANA בחרה ב"פרקינסון" מתמשך שטובי מכונאי וולוו ניסו לפתור ללא הצלחה. מאורי זה הדיר שינה בלילות (אני פשוט נופלת כמו בול עץ בלילה ושום דבר לא מדיר שינה מעיני...) ושרון שפינט-סיראי  כבר עברה לשלב האיומים מול אלאן במאמציה לתת פתרון לבעיה.

תודות אחרונות ל NEDO ו PICE אנשי מרינת לומברדה, התרת חבלי המורינג ואנחנו יוצאים לדרך.

מרינה לומברדה

העיירה לומברדה מסיפון ה DANA 

 קצת על קורצ'ולה ולומברדה - למטיילים ברכב ולמשייטים בסירה, האי קורצ'ולה מומלץ ביותר לטיול, הוא פשוט יפהפה! למטיילים ברגל וברכב ישנם שלל דירות וחדרים להשכרה בעיירות ברחבי האי ובמקומות עוצרי נשימה.מטבע הדברים אנחנו מכירים בעיקר את לומברדה וקורצ'ולה המקסימות. לשייטים – בקורצ'ולה קיימת ACI מרינה המצוידת בכל שירותי המרינה המתקדמים והמחיר בהתאם. המרינה בלומברדה קטנה אך יש בה שירותים ומקלחות והיא זולה משמעותית. אנחנו השארנו כאן את ה DANA למשך כל החורף. למי ששוקל להשאיר כאן סירה לאורך זמן, יש לקחת בחשבון שהתעבורה לאי בפרי המהירה אורכת שעתיים וחצי מספליט ויש כזו אחת ביום (יש אלטרנטיבות הגעה נוספות אך הן מסורבלות יותר), כמו כן האוטובוס מלומברדה לקורצ'ולה נוסע כל שעה וחצי לערך והאחרון יוצא מקורצ'ולה בערך ב 19:00 כך שמי שאוכל ארוחת ערב בקורצ'ולה חוזר בטקסי – מתחיל להיות קצת יקר....

הגענו למרינה קסטלה, הנמצאת בין ספליט לטרוגיר בשעות הערב. במרינה, אחת החדישות והגדולות בקרואטיה, מקום לכ 600 כלי שייט במים ועוד כמה מאות ביבשה. מרינה נוחה לשהות ונוחה מאד לטסים בצ'ארטר לטרוגיר. זהירות למשייטים בלילה – המרינה לא מסומנת במפות הימיות כפי שהיא היום אלא כפי שהיתה בעבר. גם אורות הכניסה שלה לא עובדים. הכניסה הנוכחית שלה נמצאת בצד צפון בסוף מה שמסומן במפות כמזח ארוך.

בבוקר התייצב בסירה דמיר, זחל למקורות הכבלים של ההגאים, מתח, שימן, הבריג, שיחרר, איזן וליטף במגע הקסם שלו, עלה לסיפון, יצאנו לים, דמיר שוב זחל למקורות ההגאים, מתח.....וכו' וכו' ו...הפרקינסון של ההגאים שלנו חלף כלא הייה. כולנו נשמנו לרווחה ואורי נראה הייה כמי שנגולה אבן כבירה מעל כתפיו. אז עכשיו אפשר באמת לצאת לדרך...

העיירה HVAR 

במערבית של 25 קשר, מפרשים מצומצמים מעט, הפליגה ה DANA  במהירות של 8 קשרים מקסטלה לעיירה HVAR  באי הנושא את אותו השם. כשהסירה בהטיה, שפריצים קלים מרססים את הקוקפיט והרוח נושבת בחן רב – אנחנו מרגישים שעכשיו המסע באמת מתחיל.

הספלייס של אורי

ולאלו מבינכם שבטוחים שכל היום אנחנו "בטן גב", בירה ואוייסטרים אז... זה רב הזמן, בשארית היום ידינו עמוסות פעילות. אורי מפגין את כישוריו מקורס מפקדי סירות וכבר עשה ספלייס מדהים שמחבר בין שרשרת העוגן לתוספת חבל הנדרש לעגינה בעומקים,

 התקין משחרר אויר למזגן, קדח והתקין מתלים למגבות ובגדים בכל הקבינות והמקלחות (לאחר שקיבל נזיפה מסחף שבביקורו ב DANA לא מצא מקום לתלות את המגבת). אני לעומת זאת הפגנתי את הכישורים שרכשתי אצל רותי בלוק בחדר האוכל של קיבוץ מעגן מיכאל וצחצחתי והברקתי את כל הנירוסטות והג'לקות (זה החלק הלבן של הסירה – לא נורא גם אני לא ידעתי מה זה עד אתמול) ושנינו קרצפנו והחזרנו את העץ לצבעו המקורי לאחר שספג בחורף שכבת עובש שחורה ומגעילה.