אחרי 3 ימים בפורוס היפה הרגשנו שמיצינו. אני
שונאת להפליג בגשם אבל תמורת החיוך של אורי והקשת בענן, אפילו אני הסכמתי לשחרר חבלים.
במהלך ההפלגה הכל הייה אפרורי אבל שקט ורגוע
להפליא ונאלצתי להודות בפה מלא שזו היתה החלטה מצויינת להיפרד מהמולת הצ'ארטרים של
פורוס. עגנו במפרץ EPIDAVROS שהייה שקט ונטוש. טיילנו בין בוסתנים עמוסי
פירות, שואפים את ריחם המשכר, לאחר הגשם ונהנים מההליכה. הגענו לאמפיתאטרון עתיק
ושרידי מקדש.
למחרת, הפלגה נינוחה הביאה אותנו למפרץ קורפוס. במפרץ
מספר מסעדות המספקות רציף עגינה עם חשמל ומים תמורת ההבטחה שנאכל אצלם ארוחת ערב. גם
כאן היינו הסירה היחידה שעגנה ברציפים.
טיול לאורך החוף הציג בפנינו עיירת נופש
ארוזה כולה לחורף. הכל שקט, אפרורי וסגור.
הבונוס של הערב הייה מרק דגים מעולההה שהוגש לנו
במסעדת הבית שלנו. מנה נדיבה וטעימה להפליא.
תמיד כיף לקום לבוקר בו הים הוא תחליף למראה והחותרת
בסירת הדייג היא אשה לא צעירה בלשון המעטה שיודעת בדיוק מה היא עושה ועושה זאת ממש
ממש טוב.
אבל מה שבמפרץ זה מה שבמפרץ ומחוצה לו חיכתה לנו
רוח חזקה וקרה. הפלגנו בקדמית חדה של 20
קשר לאגינה כדי להיות בה בשעת צהריים מוקדמת לפני שהרציפים מתמלאים בסירות וכדי
להתכונן להרמת הסירה מחוץ למים במספנה
הקרובה.
בערב בעודנו נהנים ממנת ג'ירוס נדיבה באחת ממסעדרות הנמל של אגינה, התחילה רוח
חזקה וגשם שוטף שעד מהרה קיבל צורה של סקוול. תופעה שבה העננים מתחברים עם הים,
מלווים ברוחות חזקות מאד, גשם שוטף, רעמים וברקים. אורי מרבה להתריע מפני סקוולים
ו"חופר" לכל מי שרק מוכן לשמוע שתמיד, אבל בעיקר בעגינה על עוגן ובצמוד
לרציף יש להיערך כאילו הסקוול יתקוף במפתיע. כי האמת שהוא כמעט תמיד מגיע במפתיע
ולא נחזה על ידי המודלים השונים של תחזיות מזג האויר. הוא תוקף לכ 20 דקות עד חצי
שעה ובזמן הזה הוא יכול לגרום לנזק היסטרי. מה זה אומר להיערך בהתאם? לוודא שהעוגן תפס כמו
שצריך, שהסירה רחוקה מספיק מהבטון ומוגנת בפנדרים מכל צדדיה. בלענו במהירות את הג'ירוס שלנו רצנו לסירה לוודא
שהיא במצב סביר. הצלחנו (אורי הצליח) להרחיק את הסירה מהרציף עוד כדי להרגיש
בטוחים יותר, ווידאנו שכל הפנדרים מגינים עליה כראוי. כל הארוע ארך כחצי שעה ואנחנו
ירדנו מבגדי הסערה ובמידת הדריכות, אבל לא לכל הסירות יש סקיפר כמו אורי ותוצאות הלילה
הזה, חלקן הגיעו למחרת למספנה בעזרת "גרר" וחלקן "מככבות בקבוצות
הסקיפרים" מצ"ב לינק. ממש עצוב לראות.
ותמונות שאנחנו צילמנו במספנה
 |
| מהתורן של הסירה משתלשל חלק מהתורן של הסירה השניה.... |
 |
| חבל הקשירה לרציף בירכתיים נכנס לפלופלור ושיתק את המנוע |
 |
| והסירה שממנה נתלש התורן :-( |
במזג אויר מושלם הרמנו את הסירה שלנו למספנה,
נקיונות, אריזות ופרידה מה"דנא" עד לאביב הבא.
 |
| בין ים התרנים אורי מסיים את כיסוי ה"דנא" |
אנחנו מפנים את עצמנו למלון חמוד בעיירה ומטיילים
ברכב למקדש אפאה ולעיירה מנדריקי.
 |
| הנוף מחלון חדרנו במלון |
 |
| פריחת הפיסטוק בגן המלון |
 |
| גינת המלון, פיסת גן עדן |
 |
| מקדש אפאה המגינה של האי ואלת הפוריות והעבודות החקלאיות |
 |
| עם כל הכבוד לשרידי המקדש הרקפות ריגשו אותי כמעט באותה המידה |
 |
| פרדיקה |
 |
| המעגן באגינה |
 |
| אגינה בגוונים של כחול |
 |
| נפרדים מאגינה |
 |
| על הפרי לפיראוס |
קצת קניות של פיסטוקים שגדלים באי במטעים גדולים,
קצת מוצרים נלווים כדי שלא יגידו שלא תרמנו את חלקנו לתעשייה המקומית ואנחנו על
הפרי לאתונה מנפנפים לשלום גם לנמל אגינה השוקק וגם למספנה העמוסה בתרנים.
3 תגובות:
כרגיל זהו הבלוג האהוב עלי. לפתוח סופש עם הסיפורים שלך ,מיכלי, זהו עונג שבת אמיתי. יאמס....
מצטרפת לאביבה. כייף לקרוא ולהתענג (כדיינו - לקנא) מהתמונות והמראות הנפלאים של טבע ועיירות ציוריות.
אין עליכם.
טיסה נעימה. ניפגש בקרוב.
אביבה ולנה אהובות,
איזה כיף לקבל את המילים החמות והמפרגנות שלכן.
תודה רבה שאתן משייטות איתנו ומבלות איתנו חלק מהשבת שלכן.
להתראות בקרוב
אורי ומיכל
הוסף רשומת תגובה