פינות החמד של הפולופונז וחברים טובים באמצע הדרך

 

בחזרה לאגינה הרווחנו שני דברים – הראשון, שלשמו באנו, סיום עבודות על המנוע ועל הברזים. אנשי המקצוע התייצבו ביום ובשעה שהבטיחו – כל כך מרענן ונעים! קיבלו אספרסו ומחיר הוגן עבור עבודתם ונפרדנו לשלום.

הדבר השני – פגישה נעימה עם מכר ותיק, עופר לוי וחברו רוני דרוקמן. את עופר הכרנו בחודשים שהתגוררנו ב"דנא" במרינה הרצליה כאשר חזרנו מהמסע באטלנטי. עופר הוא מה"שושואיסטים" וניחן בזכרון מופלא בנוסף ללב רחב וכשרון לקשור קשרי ידידות עם כל מקומי בכל מקום. הוא ורוני ישבו בבית הקפה ממש בירכתי ה"דנא" כאשר עופר זיהה את אורי ברגע הגיחו לקוקפיט והתעקש לקרוא לו" רמי... רמי.... 

לאחר הבהרת נושא השמות, בילינו יחד בנעימים בבתי קפה, מסעדות ובטיול ברחבי האי, כאשר אנחנו שבים להתפעל ממקדש אפאיה ומעיירות הדייגים הציוריות, מצטיידים בפיסטוקים וממרחי פיסטוקים וחולקים סיפורי שייט וסתם פלאוורה של יחד וכיף.

זמן רב, עוד מהתקופה שאני חשבתי שעדיף לעבוד ואורי כבר הבין שממש עדיף להפליג, הוא מבטיח לי שיקח אותי לעיר העתיקה במזרח הפולופונז. אורי הפליג למונמבסיה MONEMVASIA עם חבורת בנים – שפלר, גדעון כנעני ועמוס קסל ומאז הוא מדבר עליה כעל אחד היעדים היפים ביוון שאסור להחמיץ. ומאז אנחנו מנסים…

הפעם היה ברור שהמסלול סביב הפולופונז יביא אותנו גם לעיר המובטחת. בדרך אנחנו מקפידים לעצור ולעגון בעיירות ומפרצים יפהפיים. כשבכל פעם אני אומרת לאורי – זהו, אני מאוהבת, זה המקום הכי יפה, שלו ונעים. אני יודעת שלא כולכם יכולים לעזוב הכל, לקחת את הזמן, את בת או בן הזוג ולהפליג בין מפרצי יוון למשך מספר חודשים, אבל מי מכם שכן יכול, תנו לעצמכם את המתנה הזו, הפליגו לפולופונז בחודש מאי. ברב המקומות אנחנו סירה יחידה ולעיתים יש עוד אחת או שתיים. הכל פורח וירוק, הים והרוח ידידותיים וגם ימי הגשם המעטים לא מעיבים על ההנאה השלמה, כי הרי יש לכם זמן….

באחד הערבים כשעגנו במפרץ הרוסים ליד פורוס, אורי החליט לפנק אותנו בארוחת מלכים - 

DHOROUSSA מפרץ טורקיזי באי אגיסטרי

טיול בארמיוני

LAZARETO COVE  מפרץ יפהפה באי  SPETSES

המעגן ב TYROS

בודדים בטירוס היפה

לאחר יום שלם של גשם, מגיחים מהמאורה

דולב בן 1000 שנה המקבל את השייטים בכל דור ודור

מפרץ FOKIANOS

בין לבין הספקנו לשוב גם לארמיוני היפה כדי להיפגש עם איש ריימרין כדי שיבדוק מדוע מכשיר ה AIS שלנו לא עובד מזה מספר חודשים. קבענו איתו מראש ושוב, כמו בעלי המקצוע באגינה, הוא הופיע בזמן, עם עוזר ותיק כלי עבודה ואחרי כמה דקות בהן הוא שיחק עם המכשיר הוא אומר – זה עובד.

אוי לאותה בושה!!!! המכשיר שחשבנו שהתקלקל ותאמינו לי שבדקתי כל אופציה, חוט וחיבור הייה פשוט לחוץ על OFF במסך הבית שלו. בקיצור – פדיחה גדולה שלי ואישור נוסף לזה שבתחומים מסויימים אורי סומך עלי לגמרי – עובדה, לא עלה על דעתו לבדוק אותי :-)

אחד המפרצים היפים בפולופונז נח לו כ 9 מייל צפונית למונמבסיה ולא יכולנו סתם לדלג עליו. בילינו בו יום מקסים.

מפרץ GERKAS המהמם!!

כמה רומנטי... 

תנאי מזג האויר התחילו לאותת שאנחנו צריכים להתחיל להתחשב בהם ולא לקחת אותם כמובן מאליו והתלבטנו אם להיכנס למונמבסיה למספר שעות, להינות ממנה ולברוח למקום מוגן אחר או להישאר בה מספר ימים ולהתמודד עם הצפונית מזרחית שמאיימת להגיע בימים הקרובים בעוצמות של 40 קשר.

MONEMVASIA מהים

מכיוון שהגענו למעגן בשעות הבוקר המוקדמות, המעגן הייה כמעט ריק והצלחנו למצוא מקום עגינה בלונג סייד כך שאם נחליט להישאר זה יהיה נח ובטוח יותר להתמודד עם הרוח החזקה.

העיר והצוק עליו היא יושבת אכן מדהימים ביופים.

מונמבסיה – נוסדה במאה ה 6. עד 1471 נשלטה בידי הביזנטים ולאחר מכן על ידי הונציאנים והעותומנים. ב 1821, במסגרת מלחמת העצמאות היוונית, נכבשה על ידי היוונים. העיר שמורה להפליא ועדיין מתגוררים בה מספר עשרות אנשים ופותחה מאד לצרכים תיירותיים. בתי מלון, מסעדות, חנויות למזכרות וכו’. השוטטות בסימטאותיה היפות נעים והטיפוס במדרגות לחלק העליון של העיר על חומותיו וכנסיותיו מרהיב ומזכה את המטפס בנוף עוצר נשימה.

כמו בכל מקום תיירותי, גם כאן, המעגן הקטן שעוד בשעות הבוקר עמד ריק, התמלא בהמוני סירות צ’ארטר שהגיעו בפלוטילה מאורגנת והצליחו להיכנס כמו סרדינים לקופסה כאשר הם עוגנים אחד עם החרטום לצד השני עם הירכתיים בהנחייתו של ה HARBOR MASTER שבחיוך גדול מסייע לכולם לעגון ומציין כבדרך אגב שהוא גם הבעלים של מסעדת מטאוס הנמצאת בצד השני של המעגן.

לפנות ערב כשכל השייטים יצאו לקוקפיט לאחר יום טיול ו/או כביסה ונקיונות, הכרנו הפעם זוג צעיר, הוא ייוני מכרתים והיא אפריקאית שגדלה רב שנותיה בפורטוגל. הם מפליגים כבר 6 שנים, חצו אוקיינוסים על סירות קטנטנות, העבירו עבור מישהו אחר, סירה גדולה מסידני לסלובניה דרך האוקינוס ההודי וים סוף ועוד ועוד. ישבנו ערב שלם שהחל אצלנו בקוקפיט והסתיים במסעדת מטאוס מאוחר אל תוך הלילה, כשאנחנו חולקים סיפורי חציית אוקיינוסים, תקלות מתקלות שונות, הערכות להפלגות ארוכות, מקומות ששווה להפליג אליהם והמון סקרנות ומידע שעבר בשני הכיוונים. הייה כיף.

הרוח הצפויה להגיע אלינו מחר, שולטת בלוח הזמנים שלנו כרגע. אז אנחנו כאן קשורים היטב וקיבלנו על עצמנו להשגיח גם על סירה של שני גרמנים שנסעו לאתונה להביא את נשותיהם.

שתהייה שבת שלום ומנוחה.